על היקפו של המונח "ארגון פשיעה" בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003

המונח המשפטי "ארגון פשיעה" נטבע בספר החוקים בשנת 2003 במסגרת החוק למאבק בארגוני פשיעה, ובתי המשפט החלו בתהליך עיצובו הפרשני. מנעד הפרשנות הפוטנציאלית הוא רחב. הדעה שנשמעה בספרות האקדמית בנושא עד כה היא כי לשון ההגדרה שבחוק רחבה מאוד ביחס לשאיפות הצרות שליוו את חקיקתו ולמטרה הצרה שבבסיסו, באופן המסכן את ההרמוניה עם דיני השותפות לדבר עבירה ומאיים לבלוע חלקים נרחבים מהמשפט הפלילי לקרבו של חוק הכולל אמצעי אכיפה קיצוניים בחומרתם, כאחריות מבוססת-סטטוס, סמכויות מוגברות לביצוע מעצרים, האזנות סתר וחילוט רכוש. בניגוד לכך, קריאת עומק של לשון החוק, על רקע הכתיבה הקרימינולוגית שהתפתחה בעולם בארבעת העשורים האחרונים סביב המונח "ארגון פשיעה", מובילה ברשימה זו למסקנה שלשון החוק דווקא מאפשרת את הגבלת תחולתו לארגוני פשיעה משמעותיים בלבד, במובנם המקובל בעולם: ארגונים בעלי קיום עצמאי מהעבריינים המאיישים אותם בכל זמן נתון, הבנויים באופן הייררכי עם התמקצעות פנימית וחלוקה לתפקידים, מקיימים אמצעי מידור בין ההנהגה לדרג הזוטר, פועלים לרכישת מונופול בענפי הפעילות שלהם וכן מקיימים על פי רוב קשרים מושחתים עם השלטון. מאפיינים ארגוניים אלה מסמנים נכון את ארגון הפשיעה כ"שלם הגדול מסך חלקיו", כלומר מסך העבירות המתבצעות במסגרתו, ובכך מייחדים את תופעת ארגוני הפשיעה מהפשיעה השיתופית בכלל. במובן זה לשון ההגדרה של המונח "ארגון פשיעה" בחוק מאבק בארגוני פשיעה אינה חותרת תחת הרקע לחקיקה של חוק זה ומטרתו, כפי שהיה מקובל לחשוב עד כה. הרקע לחקיקת החוק, תכליתו ולשונו מאוחדים כולם לסימון מיקומו הנכון של חוק מאבק בארגוני פשיעה בדוקטרינה הפלילית. הם מבססים בחינה ביקורתית של הנטייה המסתמנת בקרב רשויות האכיפה והרשות השופטת בישראל להגמיש את ההגדרה של "ארגון פשיעה" שבספר החוקים כדי להחילה על ארגוני פשיעה "נוסח ישראל".