לשאלת דרכי השיבוץ של מותבי בית המשפט העליון - ניתוחים כמותיים
בית־המשפט העליון בישראל פועל במותבים של שלושה, המורכבים על־ידי נשיא בית־המשפט. בדיקתם הסטטיסטית של מותבים בשלוש תקופות של חמש שנים בתולדות בית־המשפט מגלה, כי הרכבת המותבים לא נעשתה באופן אקראי באף אחת מהן. עם זאת נתגלו הבדלים משמעותיים בין התקופות באשר למידת השוויון בסיכוייו של שופט לשבת עם כל שופט אחר בהרכב. ניסיון לבדוק את שיבוץ המותבים לפי קני־מידה משוערים אחרים העלה כי בכל התקופות ניתן להצביע על מתאם מסוים בין ותק של שופט ותדירות ישיבתו במותב בראשותו של נשיא בית־המשפט. בתקופה אחת, בה נמצאה אצל שופטי בית־המשפט נטייה להתמחות בתחומי משפט, נמצא גם מתאם מסוים בין ההתמחות לבין תדירות הישיבה במותב הנשיא. לדעתנו, השוני בין התקופות — הן באשר לעוצמת המתאם והן באשר לכיוונו — והעובדה שקני־המידה שנבדקו סיפקו הסבר חלקי בלבד להיגיון שיבוץ המותבים, מצדיק קריאה לניסוחם ולחשיפתם של קריטריונים מובנים על־ידי בעלי הסמכות.
