תיקון אנכי, תיקון אופקי ומה שביניהם: על חלוקת תפקידים יעילה בין שלוש ערכאות שיפוט

מערכת משפט תלת-ערכאתית מבוססת על חלוקת תפקידים שמטרתה לנצל ביעילות את משאבי השיפוט: תפקידה של הערכאה הראשונה הוא לברר את העובדות ולהכריע בסכסוך; תפקידה  של הערכאה השנייה הוא לתקן טעויות; תפקידה של הערכאה השלישית הוא לפתח את המשפט. ברשימה זו נטען כי בשיטתנו הקצאת הסמכויות לתיקון טעויות בין הערכאה שנתנה את פסק הדין (תיקון אופקי) לבין ערכאות הערעור (תיקון אנכי) אינה יעילה וגורמת לבזבוז ניכר של משאבים. נראה כי ערכאות הערעור, לרבות בית המשפט העליון,נאלצות לתקן טעויות שיעיל שיתוקנו בערכאה שנתנה את פסק הדין משום שסמכותה של האחרונה מוגבלת לתיקון טעויות טכניות בלבד. הגבלה זו מעוררת קשיים. נציע לאמץ הסדר שלפיו כל ערכאה תוסמך לתקן טעויות מהותיות בפסק דין שנתנה לפי אמת מידה שתפורט. יישום ההסדר המוצע, כנהוג בארצות הברית, יביא לניצול יעיל של משאבים בכלל ושל משאבי הערכאה העליונה בפרט.