השפעת תורת ההחלטות על עיצוב כללים משפטיים: מחיר בלתי הוגן כניצול לרעה של כוח מונופוליסטי

עיצובו של כלל משפטי מתבסס בראש ובראשונה על השפעותיה של ההתנהגות הנכנסת בגדרו על הגשמת מטרתו של החוק. אולם כדי שהכלל יגשים את מטרתו יש להתחשב גם במגבלותיו של הליך קבלת ההחלטות הכרוך ביישומו של אותו כלל הלכה למעשה. לפיכך כלל משפטי יעיל אינו בהכרח זה אשר יוביל לקבלת החלטה אשר תתאם לחלוטין את התוצאה האופטימלית לפי תנאי מידע מלא ויכולת ניתוח מושלמת של מידע זה, אלא זהו הכלל המשפטי אשר יוביל לתוצאה הטובה ביותר לפי הנחות ראליות של הליך קבלת ההחלטות. אכן, זוהי משנתה של תורת ההחלטות (Decision Theory), המרחיבה בשנים האחרונות את מדרך רגלה הן באקדמיה הן בבתי משפט ברחבי העולם ומשנה חלק מהכללים המשפטיים הנוהגים. מטרתו של מאמר זה היא כפולה: ראשית, להציג את תובנותיה הבסיסיות של תורת ההחלטות, אשר עשויות לסייע בעיצוב כללים ראויים במגוון רחב של תחומים משפטיים, כמו גם בהבנה וביישום טובים יותר של הכללים הקיימים; שנית, להדגים את תחולת תורת ההחלטות בתחום דיני ההגבלים העסקיים. דינים אלו מתאימים ביותר לניתוח כאמור, כיוון שהם מבוססים על תובנות כלכליות באשר להתנהגויות עסקיות בשוק. החזקה החלוטה לניצול לרעה של כוח מונופוליסטי בדרך של גביית מחירים בלתי הוגנים, המנויה בסעיף 29א(ב)(1) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, תשמש הבסיס העיקרי לניתוח. הניתוח מוביל בין היתר למסקנה שלא ראוי לאסור על מחירים גבוהים בלתי הוגנים במסגרת האיסור על ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי.