על פטור מראש ובדיעבד - בעקבות רע"א 5296/13 אנטורג נ' שטיבנסקי
בפרשת רע"א 5296/13 אנטורג נ' שטבינסקי דן בית המשפט העליון בשאלת היכולת של חברה להעניק פטור בדיעבד לנושאי המשרה שלה בשל הפרות של חובת הזהירות. בסופו של דבר, ומשום שהדבר לא התחייב במסגרת אותו תיק, בחר בית המשפט להשאיר את השאלה בצריך עיון. לאחר מכן הגיעה השאלה לפתחו של בית המשפט המחוזי בפרשת תנ"ג 35114-03-12 אשש נ' עטיה, שם חזר בית המשפט, באמרת אגב, על העמדה לפיה חברה יכולה לפטור בדיעבד את נושאי המשרה שלה. למרות ההכרעה של בית המשפט המחוזי טרם נקבעה הלכה של בית המשפט העליון, ושיקולי המדיניות בהקשר זה לא נדונו במלואם. במאמר זה אבקש לדון בשיקולים השונים הקיימים בתחומי המשפט הישראלי בנוגע לאפשרות לתת פטור בדיעבד. לאחר סקירת השיקולים ופרשנותם, בניסיון להבין מה עומד מאחורי פטור מראש ופטור בדיעבד ואת שיקולי המדיניות שבצדם, אנסה להראות כי ככלל האפשרות להעניק פטור בדיעבד היא אפשרות רצויה מבחינה נורמטיבית, והיא גם ניתנת להחלה במסגרת הדין הישראלי הקיים כיום. לבסוף אבחן התפתחויות אפשריות של דוקטרינת הפטור בדיעבד למחוזות חדשים.
