לא מוסדר ולא במקרה: כשלי ם מובנים באסדרת (רגולציה) שירותי ציבוריי מופרטי ם חלקית

משפטים: כרך מג
אמיר פז-פוקס ורונן מנדלקרן

העשורים האחרונים מאופיינים בהגברת מעורבות של גופים פרטיים בהספקת שירותים ציבוריים בישראל ובעולם במסגרת הליך המכונה "מיקור חוץ" (out-contracting) או "הפרטה חלקית". את התפיסה שמנחה את ההפרטה החלקית של שירותים ציבוריים אפשר לכנות "מודל הניהול המדינתי", ולפיה הפרטה זו אינה מגבילה את שיקול הדעת המינהלי, כלומר את סמכות הניהול הבלעדית, של המדינה באשר לשירותים המופרטים. אולם בפועל מתועדים כשלים מובנים בהסדרתם של שירותים מופרטים ובפיקוח עליה, אשר מלמדים על כרסום בסמכות הניהול הבלעדית של המדינה. במאמר זה אנו מצביעים על שני כוחות שלובים שיש בהם כדי לתרום לכרסום זה: ראשית, הדין המשפטי הנוהג מציב מגבלות ותמריצים שיש בה כדי להביא דווקא להתרחקות המדינה מפיקוח הדוק על שירותים מופרטים; שנית, מאפייניהם של שירותים ציבוריים ומבנה שוק ההספקה שלה עשויים להביא להעברה בפועל של עוצמה ניהולית לקבלנים הפרטיים ולכרסם בשיקול דעתה הבלעדי של המדינה, או במילים אחרות, באחריות המדינה כלפי השירותים הציבוריים שהיא אמונה עליה. מצב זה מחייב לטעמנו בחינה מחדש של המודל הקיים של הספקת השירותים הציבוריים ושקילת מודלים חלופיים דוגמת מודל "הממשל המשותף". 

מאמרים נוספים בתחום