הורים או זרים: מעמדם המשפטי המצוי והרצוי של בני-זוג של הורים

התמורות במבנה המשפחה מובילות למצבים שבהם ילדים חיים בנוכחות בן-זוג של מי מהוריהם, מי שנהוג לכנות "הורה חורג". צורת המשפחתיות הזו מתפתחת בעיקר במקרים שבהם אחד ההורים הולך לעולמו או שהורי הילדים מתגרשים ואחד ההורים, או שניהם, נישאים מחדש או מנהלים משק בית משותף עם בן-זוג חדש. המשפט הישראלי טרם הסדיר את שאלת ההכרה ביחסים הנרקמים בין ילדים לבין בני-זוג של הוריהם בצורה ממוקדת וכוללת. מאמר זה מבקש לתרום להתמודדות מושכלת עם לקונה זו. תחילה נסקור את יחסו של המשפט הישראלי להורות ונבקר את חוסר העקביות המתגלה בבחינת יחסו של המשפט הישראלי למעמד המשפטי של בני-זוג של הורים. לאחר מכן נציע מסגרת נורמטיבית המבקשת לשמר את ייחודו של המעמד ההורי עם החלשת הבלעדיות ההורית, כך שיינתן ביטוי משפטי למנעד היחסים הנרקמים בין ילדים לבין בני-הזוג של הוריהם. לבסוף ניישם את המודל הנורמטיבי המוצע על מגוון תחומי המשפט הרלוונטיים ליחסי ילד ובן-הזוג של הורהו, תוך הצגה מפורטת של הדין הקיים בישראל וסרטוט הדין הרצוי.