ביטוח חסר בביטוחי רכב
בעת התרחשותה של תאונת דרכים (או אירוע מבוטח אחר) מסתבר לעתים קרובות כי כלי הרכב שהיו מעורבים באירוע היו מבוטחים בפחות מערכם המלא. לתופעה שכיחה זו שתי סיבות מרכזיות. סיבה אחת כרוכה בשיטת המכירה של פוליסות לביטוח רכב בישראל. בהצעת הביטוח מתבקש המבוטח, והוא בלבד, להעריך את שוויו של כלי הרכב. אמנם, אין זה מקובל להיעתר להצעות ביטוח הנוקבות בסכומי ביטוח הנופלים באופן משמעותי משוויים של כלי רכב מן הטיפוס ומשנת הייצור הרלוונטיים. ואולם, כדי לאמוד את שוויו המדויק של כלי הרכב המבוטח יש צורך בפעולת שמאות, וזו, כידוע, איננה נעשית לפני הוצאת הביטוח. מבוטחים שונאי סיכונים ישתדלו, מן הסתם, להעריך את שווי רכבם בצורה המדויקת ביותר. מבוטחים אחרים, שהם ערים לכך שגובה הפרמיה הוא פונקציה של שווי הרכב, וששנאת הסיכון שלהם פחות אינטנסיבית, עשויים ליטול על עצמם את ההימור, ולבטח את רכבם בפחות משוויו המלא. סיבה שנייה לקיומו של ביטוח חסר ביום קרות הנזק קשורה בתופעת השתנות המחירים הנומינליים במשק (אינפלציה). רכב שבוטח במלוא שוויו בזמן כריתת חוזה הביטוח יכול ״לשקוע״ למצב של ביטוח חסר עקב עליית שוויו ביחס לשוויו הנומינלי של המטבע.
השאלה העומדת במרכזו של חיבור זה היא כיצד יש לפצות בעלי רכב שרכבם היה מבוטח בביטוח חסר. גישה אפשרית אחת היא לנקוט בשיטת הפוליסה ל״נזק ראשון״. לפי שיטה זו זכאי המבוטח לפיצוי מלא עבור כל נזק שאינו עולה על הסכום שבו בוטח הרכב. גישה אפשרית שנייה היא להעניק פיצוי דיפרנציאלי למבוטחים שונים, כך שמבוטחים שביטחו את רכושם בסכום הקרוב יותר לערכו המלא יקבלו גם פיצוי מלא יותר ממבוטחים שביטחוהו בסכום קטן יותר. בין אם שיטת הפיצוי היא שיטת הנזק הראשון, ובין אם מוטל ״קנס" על ביטוח חסר, מתעוררת השאלה ביחס לאיזה מועד יש לקבוע את שיעור הביטוח החסר. לפי גישה אפשרית אחת המועד הקובע צריך להיות יום קרות הנזק. שיטה זו מעמיסה את נטלי האינפלציה על שכם המבוטח. לפי שיטה אפשרית אחרת היום הקובע הוא יום כריתת החוזה. לפי שיטה זו, אם דאג המבוטח באותו יום לביטוח מלא, הוא יקבל הגנה ביטוחית מלאה ביום קרות הנזק, אף אם בתאריך אחרון זה היה שוויו של הרכוש המבוטח - במונחים נומינליים - גדול מסכום הפוליסה.
החשיבות המעשית של החלטה בנושא זה רבה מאוד. הניסיון מלמד, כי כלי רכב רבים נמצאים במצב של תת־ביטוח. קביעת שיעור הפיצוי למקרים מעין אלה אינו נוגע אפוא לשאלה צדדית המתעוררת רק לעתים רחוקות. זוהי שאלה הנוגעת לאנאטומיה של הפוליסה, לא לפאתולוגיה שלה.
