מדוע אסור למכור תינוקות: על דיני נזיקין וספרו החדש של Guido Calabresi
סחר חליפין הוא נשמת אפה של מערכת כלכלית מתפקדת. ראובן ושמעון ממקסמים את תועלתם כאשר ראובן מוכר לשמעון חפץ ששמעון רוצה בו. כל עוד התשלום ששמעון נדרש לשלם קטן מהתועלת שהוא מפיק מהחפץ אך גדול משווי החפץ לראובן, העסקה האמורה משפרת את מצבם של ראובן ושל שמעון גם יחד. עסקאות רצוניות, במילים אחרות, יוצרות שיפורי פארטו לרווחתם של כל הצדדים המעורבים.
על אף היתרון הגלום בעסקאות רצוניות מטילה החברה מגבלות על יכולתם של פרטים לסחור במוצרים שונים. במציאות הקיימת הורים אינם רשאים למכור את ילדיהם. האיסור הוא גורף וחל גם במקרים שבהם העובדות מעידות שהמוכרים (הורי הילד), הקונים (אלו המבקשים להפוך להוריו החדשים) ואף הילד עצמו יצאו נשכרים מקיומה של עסקת המכר. בדומה לזה מוטלות מגבלות על עסקאות שעניינן אברי גוף, זכויות הצבעה, יחסי מין, חובות אזרחיות שונות (שירות צבאי) ועוד.
מהי ההצדקה לקיומן של מגבלות על סחירותם של מוצרים אלה? מדוע החברה אינה מאפשרת עסקאות על אף בחירתם של הצדדים להתקשר בעסקה רצונית? ספרו החדש של גווידו קלבראזי, The Future of Law and Economics עוסק בהרחבה בהצדקה לקיומן של מגבלות אלה וכן באופן שבו ראוי לעצב את ההסדרים המשפטיים בתחום זה. הספר מפתח רעיונות מוקדמים של קלבראזי, שעסק בנושאים אלה לאורך שנותיו כחוקר של עולם המשפט. התמה המרכזית בספר היא כי ביחס למוצרים מסוימים, קיומן של עסקאות מכר גורם נזק "רגשי" לצדדים שלישיים. נזק זה, שקלבראזי מכנה אותו ,Moral Cost מתקזז עם רווחתם האישית של הצדדים לעסקה. הואיל ובמקרים רבים שיעורו של נזק זה עולה על התועלת האישית של המתקשרים בעסקה, שיקולי תועלת תומכים בהטלת מגבלות על קיומן של העסקאות במוצרים האמורים. הרשימה להלן מוקדשת לדיון ביקורתי בחלק מהנקודות שבהן הספר עוסק. ראוי להדגיש כי הספר כולל נקודות רבות נוספות אשר ראויות לדיון נפרד (ושחלקן זוכות להתייחסות בניתוח של פרופ' הראל).
