מבט ביקורתי על חוק החברות החדש: תכלית החברה, הצעות רכש והתובענה הייצוגית

מאמר זה מבקר שלושה הסדרים הקבועים בחוק החברות: ההוראה בדבר תכלית החברה, ההוראות הנוגעות להסדרת מנגנון הצעת הרכש וההוראה הקובעת את רף אישור תביעה כתובענה ייצוגית. הביקורת על ההוראה בדבר תכלית החברה מתייחסת לפרשנות המרחיבה את תכלית החברה, כך שתכלול גם את עניינם של נושיה, עובדיה והציבור בכללותו. ניתוח כלכלי מלמד כי יש להעדיף את הפרשנות המצמצמת את תכלית החברה להשאת רווחי בעלי המניות בלבד. הביקורת על הסדרי הצעת הרכש מתייחסת הן לתפיסת היסוד העומדת בבסיס הסדרת רכישת שליטה בחברה באמצעות מנגנון הצעת הרכש (מניעת כשלי שוק והשגת שוויון) והן לליקויים שנפלו בדרך להגשת התפיסה שביקש המחוקק לקדם. הביקורת ביחס להנמכת הרף הנדרש לאישור תביעה כתובענה ייצוגית בהשוואה לתנאים שנדרשו לפי חוק ניירות ערך מתייחסת מחד, לכשלים שינבעו ממהלך זה, ומאידך, לרקע שגרם לשינוי.