השפיטות בבית המשפט הגבוה לצדק

בחיבור זה תוצג ה׳׳שפיטות״ על משמעויותיה השונות; בחלקו הראשון של המאמר יוצגו ההבחנות שבין השפיטות לבין סמכות השיפוט, בין השפיטות לבין הדין המהותי החל על שיקול־דעתה של הרשות בעניינים בעלי אופי ״פוליטי׳׳, ובין הבעיות הבלתי־שפיטות לבין ענייני ה׳׳מדיניות״, ויובהרו נפקויותיהן וחשיבותן; בחלקים שלאחריו תיבחן הפסיקה העוסקת בשפיטותן של שאלות ״פוליטיות״ ושל החלטות הכנסת ותוצג הגישה אשר אישושה הוא עיקר תכליתו של חיבור זה, שלפיה אין זה מן הראוי כי ׳׳אי־שפיטות״ של עתירה תשמש טעם יחיד לדחייתה. לפי גישה זו, במצב שבו בכוחו של העותר להראות כי המשיבים פעלו שלא כדין ומתקיימים התנאים המקדמיים המקובלים (כגון מעמד, נקיון־כפיים ואף היותה של הענקת הסעד מוצדקת בנסיבותיה הספציפיות של העתירה), תהיה דחיית העתירה רק מפאת היותה ״בלתי־שפיטה״ מנוגדת לערכים בסיסיים של שלטון החוק ולא בלתי־רצויה; אולם התחשבות בשיקולים ״שפיטותיים״ לא תיחשב כפגומה אם אלה ישוקללו לצד שיקולים אחרים של ״צדק״.