אופיו המיוחד של דירקטוריון החברה הממשלתית

משפטים: כרך ח
יוסף גרוס

טרם נמצאה תרופת הפלא אשר יהא בה כדי לפתור את הקונפליקט הפנימי הנובע מעצם הקמתה של החברה הממשלתית. המדינה, משיקולים שונים וצודקים, מעדיפה לנהל חלק מהמערכת המשקית שלה בצורה של חברה עסקית רגילה. מאידך, המדינה אינה ככל בעל מניות אחר ולה שיקולים ממלכתיים שונים שאינם מתיישבים תמיד עם פעילות עסקית רגילה. אמנם ניתן לצמצם את הבעיה על־ידי צמצום הקמתן של חברות ממשלתיות, או לפתור את הבעיה בדרך אחרת כגון: הקמתן של חברות על־פי חוק מיוחד והסדרת ענייניה של החברה באותו חוק. אין ספק כי קיימות מגבלות וחסרונות גם בדרך זו, מה גם שלא יהא בכך כדי לפתור את הבעיה מחד גיסא ועוד נכביד על הנושא על־ידי יצירת מערכת חקיקה סבוכה מאידך גיסא. המחוקק העדיף ליצור חוק מסגרת לכלל החברות הממשלתיות, ובכך ביקש למעשה לשמור על מידת הגמישות המירבית של החברה הממשלתית. חוק החברות הממשלתיות, תשל״ד-1975 אשר נתקבל בכנסת לאחר תקופה ארוכה של דיונים, בא להסדיר את דיני ההקמה והפיקוח של החברות שבהן יש למדינה מניות, תוך יצירת מספר קטגוריות של חברות בנוסף לחברה העסקית הרגילה.