על הצעת חוק שיפוט בתי דין יהודים קראים

משפטים: כרך ג
מיכאל קורינדלי

הצעת חוק שיפוט בתי דין יהודים קראים (נישואין וגירושין) תשל״א—1971, עומדת כיום על סדר יומה של הכנסת. המצב הקיים בעניני נישואין וגירושין של יהודים קראים הוא שלהלכה הקראים — ככל היהודים בישראל — נתונים לשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים בהתאם לסעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי׳׳ג—1953 האומר: ׳׳עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים״. אולם למעשה פעל ופועל ברמלה בית דין של הקראים, הדן ללא סמכות חוקית בעניני נישואין וגירושין של הקראים. מגמת הצעת החוק היא ליתן מעמד חוקי לביה״ד הקראי האמור. הצעת החוק הוכנה בעקבות חוות דעת מיום ו' אלול תשכ׳׳ז (11.9.67) של הוועדה לבדיקת המעמד האישי של הקראים, בראשותו של מי שהיה מ״מ נשיא בית המשפט העליון פרופ׳ מ. זילברג. חוות דעת הרוב הציעה להסדיר את בעיות הדיון בעניני המעמד האישי של היהודים הקראים ע׳׳י חקיקת ׳׳חוק שיפוט בתי דין קראים (נישואין וגירושין)״ במקביל לחוק שיפוט בתי דין רבניים.