זכויות האזרח במשפט הירדני

משפטים: כרך א
שמעון שטרית

חוקת ירדן, שנתקבלה ביום 1 בינואר 1952, קובעת כי "הממלכה הירדנית ההאשמית היא מדינה ערבית, עצמאית, וריבונית. מלכותה לא תתחלק ולא ייגרע ממנה מאומה. העם הירדני הוא חלק מהאומה הערבית, והמשטר בה הוא ייצוגי, מלוכני ועובר בירושה״. האסלם היא דת המדינה, והשפה הערבית היא השפה הרשמית בה.

הרשות המחוקקת, הקרוייה ״מועצת האומה״ מורכבת משני בתים: האחד – "מועצת הנכבדים" - הוא מעין בית לורדים, אשר חבריו ממונים ע"י המלך לתקופה של 4 שנים, עם אפשרות של חידוש המינוי ללא הגבלה; והשני – ״מועצת הנבחרים״ – אשר חבריו נבחרים בבחירות כלליות, חשאיות וישירות, אחת ל־4 שנים.

המלך הינו הרשות המבצעת. סמכויותיו הרבות מעניקות לו שליטה ניכרת בכל תחומי הממשל בממלכה, והוא מפעיל סמכויות אלה באמצעות מועצת השרים.

הרשות השופטת בירדן מורכבת משתי מערכות: בתי משפט אזרחיים ובתי דין דתיים. מערכת בתי המשפט האזרחיים כוללת 4 ערכאות: בתי משפט השלום (צלח); בתי משפט מחוזיים (בדאאיה); שני בתי משפט לערעורים (אסתאנאפ), שאחד מהם יושב בירושלים והשני ברבת עמון, ובית המשפט העליון לערעורים (תמייז), היושב ברבת עמון, ומשמש גם כבית משפם גבוה לצדק. מערכת בתי הדין הדתיים מורכבת מבתי הדין המוסלמים (השרעיים) ובתי דין של עדות דתיות אחרות המוכרות בממלכת ירדן. בתי דין אלה מוסמכים לדון בעניני המעמד האישי של בני עדתם, וכן בעניני הקדשים. החוקה והחוקים מבטיחים את אי התלות של השופטים.

במהלך הקרבות ב-1948 השתלטה ממלכת ירדן על יהודה ושומרון, וב-24 באפריל 1950 הכריזה, בהחלטה חגיגית של שני בתי הפרלמנט, על איחוד הגדה המזרחית והגדה המערבית למדינה אחת, היא ממלכת ירדן ההאשמית. החוק בדבר החוקים והתקנות הנהוגים בשתי גדות הממלכה הירדנית ההאשמית,  1950 קובע כי ״מאחר שכבר נעשה איחוד שתי הגדות (המזרחית והמערבית) של הממלכה הירדנית ההאשמית, ימשיכו החוקים והתקנות העומדים בתוקפם בכל אתת מהן לעמוד בתוקפם עד שיוצאו, בהסכמת מועצת האומה והמלך, חוקים מאוחדים שיחולו על שתי הגדות״ ״ מכאן, כי בכל הנושאים שבהם לא נחקקו חוקים חדשים לאחר 24.4.50, עדיין עומדים בתוקפם החוקים המנדטוריים שחלו על ארץ ישראל, וכדי שלא יימשל המצב בו החוקה חלה רק על הגדה המזרחית, מיהרה ממלכת ירדן לכונן את החוקה החדשה של שנת 1952.

הוראות החוקה והחוקים הירדניים, אשר ביום 7 ביוני 1967 היו בתוקף ביהודה ובשומרון, עומדים עדיין בתוקפם, עד כמה שאין בהם משום סתירה למנשרים ולצווים שניתנו או יינתנו ע״י מפקד כוחות צה״ל באיזור, ובשינויים הנובעים מכינונו של שלטון צה"ל באיזור.

רשימה זו מכוונת לתאר את הוראות החוקה והחוקים הירדניים, והפעלתם על ידי בתי המשפט, בתחום של חירויות האזרח.