שמואל יוסף עגנון – "על המסים"

ש"י עגנון יוצר בסיפורו "על המסים", מופע מרתק ומאתגר של השיח המיסי והסדר החברתי ומותיר את הקוראים נבוכים בנוגע לסוגיות מרכזיות בסדר החברתי ובקיום האנושי. במרכזו של הסיפור ניצב משטר המס על מקלות ההליכה, שבתיאור של הליכי חקיקתו, תוכנו ואכיפתו עולים חוסר תבוניות ואקראיות בולטים. לעגנון קשיים אונטולוגיים בהבנת הסדר החברתי לצד ביקורת חריפה על חוסר אחריותה של ההנהגה. הפרדיגמה של עגנון ביצירתו היא כי קיומו של הסדר החברתי הוא בגדר נס, ונס זה הוא נטל מס נוסף על החברה. פרדיגמה זו מובילה לתובנות חשובות על הסדר החברתי ועל מוסד המס, כולל היבטים אקטואליים והיסטוריים. הנוכחות המיסית בסיפור היא עשירה, מגוונת וביקורתית ובעלת מרכיבים רבים הקשורים לסוגיות יסוד של מדיניות כלכלית-חברתית בכלל ושל מדיניות מס בפרט: צדק חלוקתי, יעילות, הליכי חקיקת המס ואחריות ציבורית מנהיגותית. תוכנה של היצירה מהדהד זרמי מחשבה פילוסופיים-פוליטיים ותאולוגיים ובמרכזה ה-"Invisible Hand" של Adam Smith וכן Thomas Hobbes והתפיסה הציווילזיציונית של מוסד המס של Oliver Wendell Holmes. הסיפור אינו מסתפק בהתוויית הציר המופשט של "מס–נס", ועולים מעלילותיו לקחים חשובים לסדר החברתי המודרני. יצירה זו היא תרומה נכבדה לשיח של משפט וספרות בשל הקשריה המפתיעים, וייחודה הוא, בין היתר, בהתמקדותה בתחום המיסוי, הנעדר כמעט כליל מהזירה של משפט וספרות.