בשם האם: על מהות האי-מהות במשפט הישראלי
לפי התפיסה הרווחת בספרות המחקר, ישראל נותנת תוקף לפרו-נטליזם יהודי-כוללני שבמרכזו צו קטגורי של אימהות חובה. על פי תפיסה זאת, מדיניות הפריון בישראל מבוססת על משוואת האימהות–אזרחות שלפיה כלל הנשים היהודיות מחויבות להתרבות, ללא הבדל מגזרי, אתנו-מעמדי או סטטוס אישי. מאמר זה מבקש לקעקע את המיתוס הלאומי של פרו-נטליזם כלל-יהודי, הגוזר על נשים יהודיות בחירה בינארית בין אימהות לאי-מהות. התזה ביסוד המאמר היא כי מבעד לציפוי הדק של פרו-נטליזם כוללני, הנוהג בשוויון מדומה כלפי כלל נושאות הרחם היהודי, חבויה שכבה עבה של מדיניות פריון בדלנית, שמפלה בין קטגוריות שונות של נשים יהודיות ומובילה לעיצוב מוסד הייררכי של אמהות ישראלית. במילים אחרות, אתוס הפרו-נטליזם הבדלני כופר בצו הקטגורי של אימהות חובה ומכונן עבור נשים מעין "רישיון היריון" במשפט: אימהות ראויות כפופות לפרו-נטליזם כפוי, ואימהות חשודות לאנטי-נטליזם סמוי.
המאמר מתמקד בשני מקרי מבחן המצויים בצמתים שונים על ציר הזמן האימהי: דיני הפסקת היריון ודיני מזונות ילדים. לטענתי, דיני הפסקת היריון מזקקים את התכונות והכישורים המצופים מן האם-טיפוס של אמהות נורמלית וראויה וקונסים מבחינה סימבולית את האישה החשודה באמצעות כינון היתר הפלה. כך, לפי המסר הקונס, המשוקע בתנאי ההיתר הסטטוטוריים, נשים נואפות, נשים רווקות, נשים מבוגרות, נשים מזרחיות, נשים חלשות (מבחינה פיזית) ונשים מוחלשות (מבחינה חברתית) הן מושא לתיוג מפחית כאימהות חשודות. מקרה המבחן השני עוסק בדוקטרינת האבהות הכפויה שהפכה את דיני מזונות ילדים, לטענתי, לחלק מאותו פרויקט משפטי המבקש לשרטט "רישיון היריון" שלשם זכייה בו נשים מחויבות לעמוד בקוד התנהגותי מחמיר, במאפייני אישיות מגדריים מוגדרים ובמעמד אישי נורמטיבי. המאמר מראה כי דוקטרינת האבהות הכפויה סוטה משתי פרדיגמות היסוד המבנות את תפקידי המגדר ההוריים בישראל – מודל אימהות החובה והמודל הביו-אקונומי של האבהות – כדי לבסס את משוואת הקנס–פרס: אישה הסוטה מהדגם המסורתי של המשפחה הפטריארכלית, המנצלת את כוחה הרבייתי ללא אישור ופיקוח גברי, סופגת "קנס" משפטי בדמות הפחתת דמי המזונות עד כדי שלילתם המוחלטת. לעומתה, אישה כשירה, אחראית וראויה, המממשת את אמהותה במסגרת של זוגיות מחייבת, זוכה ל"פרס" של מזונות ילדים ושל לגיטימציה משפטית לתא המשפחתי שבנתה.
שני מקרי המבחן חוברים יחד לפקח על בחירתן של נשים כיצד לממש את כוח ההולדה שלהן ופועלים להגבלת במקום להגדלת מרחב הבחירה של נשים ומנעד האפשרויות הפתוח בפניהן בכתיבת הביוגרפיה האישית של חייהן.
