הסדרי משמעת בעבודה - חלק שני

(בהמשך לחלקו הראשון של המאמר - שהופיע במשפטים כרך ט' (תשל"ט), בעמ' 477-507, וזמין כאן)

בסיומו של הפרק הקודם הצבענו על כך, שהכיוון הרצוי לפתרון הבעיות הקשורות בסכסוכי עבודה ובעיצומים, שסיבתם פיטורי משמעת, מוליך, לדעתנו, אל הסדרי המשמעת הקיבוציים. ההסכם הקיבוצי בתחום המשמעת, כמו בתחומים אחרים, אמור להבטיח למעביד ״שקט תעשייתי״ תמורת הסדר הוגן ויעיל הניתן לציבור העובדים. במאמר זה בכוונתנו לבחון אתהמבנים ואת דרכי הפעולה ש ל הסדרי המשמעת העיקריים הנהוגים בארצות הברית, בישראל ובאנגליה ולנסות להעריך את יתרונותיהן וחסרונותיהן היחסיים של מערכות המשמעת הנהוגות בארצות אלה. נדון בהסדרי המשמעת הקיבוציים, הן בסקטור הפרטי והן בסקטור הציבורי, וננסה להצביע על היסודות המאפיינים כל אחד מהסדרים אלה. ננתח כל הסדר משמעת מבחינת מרכיבי היסוד שלו, דהיינו: הבסיס המגדיר את עבירות המשמעת, המקור הנותן סמכות
להפעלת אמצעי המשמעת והדרכים שנקבעו בהסדר על־מנת לברר את העובדות ולקיים פיקוח על הפעלת אמצעי המשמעת.