"סודות ושקרים" על שאלת זכותו של צאצא תרומת זרע להתחקות אחר זהות אביו הביולוגי
המאמר מתמקד בשאלת זכותו של צאצא שנולד כתוצאה משימוש בתרומת זרע להתחקות אחר זהות תורם הזרע. לאחר הצגת הנסיבות בהן מתעוררת השאלה, נבחנת שאלת קיומה של זכות הצאצא לברר פרטים אודות אביו הגנטי, לרבות מידע הנוגע לזהותו. הבדיקה חושפת את מקורות העיגון ומלמדת על מעמדה של הזכות כזכות בהתהוות. על רקע מסקנה זו פונה המאמר לבחינת עצמתה וגבולותיה של הזכות. אלה מתבררים אל נוכח שיקולי הנגד, הכוללים זכויות ואינטרסים המצויים עמה בקונפליקט ומבקשים להפיגה או לסייגה. בדיקתם הקפדנית של שיקולי הנגד חושפת אלו מהם מהווים משקל־נגד משמעותי וחייבים להילקח בחשבון בעיצוב גבולות הזכות. הדברים מתבררים על רקע העמדות החברתיות הרווחות ביחס למשפחה וליחסים בין חבריה, ותוך בחינת יחסי הכוח בין הצדדים הרלבנטיים – הצאצא, האב הגנטי, ההורים החברתיים ואנשי הצוות הרפואי המעורבים בביצוע ההזרעה. נתונים אלה מסייעים לבירור עצמתם של שיקולי הנגד ולקביעת גבולותיה של הזכות. ההכרעה האיזונית משורטטת לקראת סוף המאמר - תחילה בקווים כלליים ולאחר מכן תוך עיצוב הסדר קונקרטי. ההכרעה מוצגת כהצעה לפתרון ומפרטת את האופן שבו יש להסדיר את סוגיית תרומות הזרע מהזווית של שאלת ההתחקות. בידוד השאלה ועיצוב ההכרעה בה נעשים בכליו המוכרים של שיח הזכויות הליברלי, בד בבד עם הצגתה של נקודת התבוננות נוספת שמקורה בשיח היחסים. שיח היחסים, השואב את השראתו ממודלים קישוריים שעיגונם הרעיוני ב״אתיקה של דאגה לזולת״, מחזק את המסקנות המוצגות התומכות באופן עקרוני בהכרה בזכות תוך עיצוב הכרעה פשרנית המתחשבת במאפיינים האישיים ובהקשר בו מתעוררת השאלה הקונקרטית.
