על מודלים של רשלנות, בעקבות ע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני

עוולת הרשלנות מורכבת כידוע מהתרשלות, חובה וגרם נזק (קשר סיבתי). תוכן כל מרכיב ותפיסת היחס בין מרכיבי העוולה יוצרים יחדיו את "מנגנון ההפעלה" שלה – את "מודל הרשלנות" – שחשיבותו המעשית והעיונית רבה. המודל קובע גם את משמעותה ותפקידה של דרישת הצפיות בכל מרכיב אחריות. כשלושים שנה שלט בפסיקה מודל רשלנות שמקורו בפסיקת השופט ברק. ביקורת בספרות ובפסיקה על היבטים שונים של מודל ברק התגבשה לאחרונה למודל רשלנות חלופי בע"א  4486/11 פלוני נ' פלוני. רשימה זו מצביעה על עיקריו ויתרונותיו של מודל פלוני, המייחד לכל מרכיב תפקיד משלו: ההתרשלות בוחנת אם התנהגות הנתבע הייתה ראויה בשעתה; הקשר הסיבתי בוחן את קיומה של זיקה מספקת, עובדתית  משפטית, בין ההתרשלות לנזק שגרמה; החובה בוחנת אם הטלת האחריות בשל נזק זה רצויה. "חלוקת עבודה" זו מונעת כפילויות וסרבולים ומחדדת את תפקידיה השונים של דרישת הצפיות במרכיבי ההתרשלות והקשר הסיבתי. בהמשך הרשימה מוצע מענה לשאלות שהעלה השופט דנציגר באשר למודל פלוני. מוסברת ההבחנה בין החובה הכללית לא להתרשל, שמקורותיה בנורמות מוסריות/חברתיות ושהיא חלק ממרכיב ההתרשלות, לבין החובה המשפטית החיצונית למרכיב ההתרשלות התוחמת את גבולותיה של האחריות ברשלנות והמונעת הטלת אחריות בלתי רצויה. לבסוף, סקירת הפסיקה בערכאות השונות מראה כי בעת הזו קליטתו של מודל פלוני עודנה חלקית וכי קיימות גישות שונות באשר למעמדו.