מקומו של המשפט הבינלאומי הפומבי במשפט הישראלי
מאז הקמתה של המדינה ועד היום, נאלץ המשפט הישראלי להתמודד עם בעיות רבות ושונות מתחום המשפט הבינלאומי, כגון האם מדינת ישראל ״ירשה״ את חובותיה של ממשלת המנדט, סמכויות השיפוט של בתי־המשפט הישראליים בגין עבירות שנעברו באזורים מפורזים או מחוץ לתחום השיפוט (בלב־ים או בחו״ל), חסינותן של מדינות זרות ונציגיהן מסמכות השיפוט וההוצאה לפועל בישראל, מעמדם של ארגונים בינלאומיים ושל עובדיהם, תוקפן והשלכותיהן של פעולות רשמיות שבוצעו בשטחה של מדינה שהיא במצב מלחמה עם ישראל, תוקפן של אמנות בינלאומיות בארץ, האם השכונות המזרחיות של ירושלים כלולות בשטח ישראל, סוגיות שונות בדיני ההסגרה וכמובן שאלות רבות מתחום דיני המלחמה: סמכויותיו של המושל הצבאי, ובמיוחד סמכותו להפקיע אדמות בשטחים ולגרש או להעביר תושבים מן השטחים אל מחוצה להם, היקף סמכות החקיקה שלו ועוד. ניתן לסווג את הבעיות שהתעוררו לשתי שאלות עיקריות: מקומו ומעמדו של המשפט הבינלאומי במערכת המשפט הישראלי, והסמכות לכרות אמנות בינלאומיות בשם המדינה. הרצאה זו תתרכז בראשון מבין שני נושאים אלה, אך בסוף הדברים נתייחס בקצרה גם לנושא השני, וזאת בגלל הקשר ההגיוני שבין שתי הסוגיות.
