ספרים, חוק המכר — קווים לפירושו והרהורים על יחסי מוכר-צרכן

עסקת־מכר היא העסקה החוזית הנפוצה והחשובה ביותר. חוק המכר, תשכ״ח–1968, הוא המקיף שבחוקי החוזים המיוחדים ופירוטו הרב יחסית הופך אותו למקור שממנו ניתן להקיש וללמוד לחוקי חוזים אחרים. יש אפוא חשיבות רבה לספר פירושים על חוק מרכזי זה.

כבר לפני 15 שנים ויותר נכתב ספר פירושים לחוק המכר על־ידי פרופ׳ זאב צלטנר המנוח. הספר שפורסם בשנת התשל״ב היה אחד הספרים הראשונים בסדרת ספרי הפירוש של חוקי החוזים והוא קדם לחקיקת חוק החוזים (חלק כללי), תשל׳׳ג–1973, ולכל הפסיקה העניפה בדיני חוזים שפורסמה בסוף שנות השבעים ובמהלך שנות השמונים. השנים שחלפו בין פרסום ספרו של פרופ׳ צלטנר ז״ל לספרו של איל זמיר היו מכריעות בפירוש חוקי החוזים. נכתבו ספרי פירושים כמעט לכל חוקי החוזים, פורסמה פסיקה רבה וספרות משפטית עניפה בכתבי־עת מדעיים בארץ ובעולם. באנגליה נחקק חוק מכר מחודש בשנת 1979. לאמנה בדבר חוק אחיד למכר טובין בינלאומי (האג, 1964) נתוספה אמנת האומות המאוחרות בדבר חוזים למכר טובין בינלאומי (וינה, 1980). לא פלא שהתעורר צורך בספר פירושים חדש ומקיף שיביא לכלל ביטוי את התפתחויות המשפט בתחום חשוב זה. אין לי ספק, שמר זמיר עמד במטלה רצינית זו ובספרו הוא מציג עבודה מגובשת, מקיפה ומעמיקה שוודאי תשאיר את חותמה על פרשנות חוק המכר. החקיקה הישראלית האזרחית מאופיינת בניסוח תמציתי וקצר. חוק המכר, למרות היותו המקיף שבחוקי החוזים, כולל פחות מ־40 סעיפי חוק קצרים לעומת יותר ממאה סעיפים ארוכים ביותר של הפרק על המכר בקודקס המסחרי האחיד של ארצות־הברית. לפרשן יש אפוא תפקיד מרכזי בעיצוב תוכנו של החוק. בדיקה אקראית של יותר מ־200 פסקי־דין של בית־המשפט העליון, בתחום החוזים, גילתה שבשליש מהמקרים צוטטה ספרות משפטית כאסמכתא לפסק־דין או באזכור נוסף. לאור ההשפעה הרבה שיש לספרות הפירושים של דיני החוזים על פסיקת בתי־המשפט, סבורני שיש מקום גם לבחינה מעמיקה של ספרי הפירוש ולא רק לביקורות קצרות. במאמר זה תיבחן תרומתו של הפירוש להבנת חוק המכר ותיבדק ההשפעה של שיטות־משפט אחרות על הפירוש. חלק ניכר מהמאמר יוקדש לנושא של יחסי ספק-צרכן. חוק המכר חל גם על עסקות צרכניות, ועיסוק של יותר מעשר שנים בהגנת הצרכן הלכה למעשה למדוני, שלמרות כל החקיקה להגנת הצרכן של העשור האחרון, עיקר הגנת הצרכן במשפט האזרחי מבוססת על חוקי החוזים בכלל ועל חוק המכר בפרט. מסיבה זו יש חשיבות רבה בהצגת עמדה שונה בפירוש החוק ביחסי ספק-צרכן. הערותיי בתחום זה אינן מייצגות את צורת הפירוש ה״נכונה״ היחידה, אך הן מעמידות בפני המשפטן גישה נוספת לפירוש החוק — גישה שתאזן את החוק גם ביחסי ספק-צרכן.

מאמר זה מנסה לבחון לעומק את פירושו של מר זמיר לחוק המכר. במובן זה המאמר מהווה חידוש מסוים בספרות המשפטית בישראל. ברוב המכריע של ביקורות ספרים בישראל סוקרים בקצרה את הספר ומסתפקים בכמה הערות על תוכנו. טענתי היא, שיש מקום גם לביקורת מעמיקה יותר על ספרי משפט. השפעתם של ספרי משפט על התפתחות המשפט הישראלי אינה פחותה מפסק־דין יחיד זה או אחר או מתיקון מסוים בחוק. אמנם, לספרות המשפטית אין תוקף מחייב, אך במקרים רבים היא הבסיס לפרשנות החוק ולחידושי ההלכה. מאחר שמקובל בישראל ובעולם לכתוב מאמרי־ביקורת מקיפים על חקיקה ופסיקה, איני רואה כל סיבה מדוע לא ניתן לעשות כן מפעם לפעם גם על ספר משפטי חשוב.