יחד ולחוד בבית משותף

מתוך הסוגיות השונות של דיני המקרקעין זכתה הסוגיא של "בתים משותפים" לתשומת-לב מיוחדת בפסיקה. דומה כי לבד מן השאלה של הצורך במסמך בכתב בעסקאות במקרקעין, כאמור בסעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, אין לך נושא מן הנושאים הנדונים בחוק המקרקעין שכה הרבו בו פסקי הדין כפי שהדבר בנושא הבתים המשותפים. אם נבדוק, לשם השוואה, את מספר פסקי הדין שניתנו מאז תשכ"ט-1969 בנושאים כמו בעלות, בעלות משותפת, שכירות, משכנתא, זיקת הנאה וזכות קדימה, נגלה כי נער יספרם. הטעם לפופולריות של מוסד הבתים המשותפים בפסיקה מובן. מספר הצרכנים הרב של המוסד המשפטי הזה, וסמיכותם הפיסית זה לזה, מבטיחים שיעור גבוה של התחככויות, ואלה משתקפות לאחר זמן בכרכים של פסקי הדין.  

מתוך הפסיקההמגוונת בסוגיית הבתים המשותפים בחרנו לסקור את ההתפתחויות בשלושה נושאים המרוחקים למדי זה מזה: 1) "דירה", "רכוש משותף" ו"חלק מוצמד"; 2) היחיד מול הרבים בבית משותף; 3) שינויים בדירה הפוגעים בערך של דירה אחרת. על־אף השוני שבנושאים אלה נגלה, כמדומה, כי בכולם באה לידי ביטוי השקפה בסיסית של בתי־המשפט כלפי מוסד הבית המשותף, העוברת כחוט־השני בפסיקה המגוונת, שאותה נסקור במאמר.