תחולת עיקרון התקדים המחייב על בתי דין
משפטים: כרך ח
דליה אבן
עיקרון התקדים המחייב מוסדר כיום בשיטת המשפט הישראלית בסעיף 33 לחוק בתי המשפט. האם יכולה תורת התקדים המחייב להיות מוסדרת בנוסף לאמור בחוק גם כמנהג? האם יש לראות את ההסדר הקבוע בסעיף 33 כהסדר הממצה את התורה כולה ולבד מהאמור בסעיף אין תחולה לעיקרון התקדים המחייב, או שמא בנוסף לקבוע בסעיף יכול להתפתח מנהג שירחיב את תחולת העיקרון גם על יחסים בין ערכאות שיפוטיות שאינן כפופות לחוק בתי המשפט?