ההוראה בדבר "עצמאות החוק" ובעית הלאקונה בחקיקה הישראלית החדשה

החקיקה הישראלית החדשה בשטח האזרחי ניתנת לשיעורין. היא מורכבת ממספר ניכר של חוקים, אשר כל אחד מהם מבקש להסדיר שטח ספציפי, והיא נתקבלה לפני שנקבעו העקרונות הכלליים בשטח דיני החיובים. טכניקת חקיקה זו כרוכה בקשיים ניכרים. אחד מהם נוגע לכך שיש צורר לחזור בכל חוק ספציפי על מספר ניכר של עקרונות שניתן היה לקבעם בדבר חקיקה כללי. כך, למשל, חוזרת בחוקים רבים ההוראה הנוגעת לקיזוז חובות שהצדדים חבים זה לזה עקב עיסקה אחת המשמשת נשוא החוק. מובן שאילו הוסדרה סוגיה זו בדבר חקיקה כללי, היה הדיון בנושא זה בכל אחד מהחוקים הספציפיים מיותר. עם זאת, עדים אנו, במקרים רבים, לכך שהוראה, המבטאת עקרון כללי מסויים, נכללת בחוק אחד אך איננה מופיעה בחוקים אחרים, ולא תמיד קל לעמוד על הסיבה לכך.