הערות והרהורים על הצעת חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ד-1983

חקיקת חוק ההגבלים העסקיים, התש"יט-1959, אשר נתקבל בכנסת פה-אחד, לוותה בציפייה נלהבת כי בכוחו יהיה "למנוע... התחמקות מגורם התחרות... שלדעת הכול גורם התחרות פועל במרבית ענפי השוק... לטובת הכלל". 
כשמונה שנים לאחר-מכן דיווח מבקר המדינה, כי בנושא החוק ואכיפתו "הבלתי-עשוי מרובה על העשוי". שנים אחדות לאחר-מכן סקר מחבר שורות אלה את ההיסטוריה של החוק ודעיכתו, הציע לו כמה תיקונים וקרא לעשיית ניסיון רציני לאכיפתו. מיפנה מסוים באכיפת החוק ובמודעות לו משתקף מן הדו"חות האחרונים של הממונה על ההגבלים העסקיים, על-אף המשאבים הזעומים העומדים לרשותו. תשומת-לב לנושא הופנתה גם בעקבות ההליכים נגד ארבעת הבנקים הגדולים שבמהלכם הואשמו בקביעה משותפת של הריבית על תפ"סים בניגוד לחוק. והנה, כולנו נזכרים בו כשמונחת לפנינו הצעת החוק האמור להחליף את החוק הקיים, ומטרתה לא רק לתקן ליקויים שנתגלו בו אלא גם להגביר במידה משמעותית את תחולת החוק ואת סמכות המנגנון הפועל לפיו. לאחר התקופה שחלפה, עלינו לעמוד מחדש על מטרת החוק וסבירות ההצעות המוגשות כעת להרחבתו. 
ראשית דבר, נסקור בקצרה את יעדי החוק והמדיניות שמאחוריו, ולאחר-מכן נדון בנושאים הבאים: 
(1) הליכים לרישום הסדרים כובלים ואישורם; 
(2) היקף הפטורים מחובת רישום ואישור הסדרים כובלים; 
(3) החלת פיקוח על מיזוגים; 
(4) הרחבת הפיקוח על מונופולין; 
(5) תביעות נזיקין