הלכה ושקול דעת בעשיית משפט

שני קטבים הם במשפט: הלכה ושקול דעת, וביניהם מתח מתמיד וזרימה בלתי־פוסקת. הלכה ברורה ומוגדרת מרבה בטחון ויציבות - שהבריות יידעו מראש כיצד לכלכל עניניהם באופן שיקנה להם את הגנת המשפט, וכיצד לנהוג כדי שלא לבוא בהתנגשות עם איסורי המשפט. ועוד נוהגים לומר שההלכה המוגדרת עונה על השאיפה למבנה רציונלי וסימטרי של המשפט, וכן היא הולמת את מזגם של אנשי המשפט, השמרניים בדרך כלל והמפגרים אחרי המציאות ונאחזים בנוסחאות המקובלות עליהם, כדי לא לצלול כל פעם לחדש במים האדירים של תופעות החיים המתחדשות ללא הרף. לעומת זאת דורש הצדק הצרוף ששקול דעתו של השופט יהא חופשי, ללא כבלים, כדי שיוכל למצוא את הפתרון הנכון לסכסוך שבפניו, על־פי נסיבותיו המיוחדות של הענין, ובכלל זה נסיבותיהם האישיות של בעלי הדין.