סיבתיות בינאישית: עיון מחודש בקשר הסיבתי העובדתי במשפט הפלילי (משפטים על אתר/גיליון כד)
אחד מן היסודות של כל עברות התוצאה הוא קיומו של קשר סיבתי. במסגרת בחינת הקשר הסיבתי בית המשפט צריך להשתכנע מעבר לכל ספק סביר שההתנהגות של הנאשם היא זו שגרמה לתוצאה המנויה ביסוד העובדתי של העברה. המבחן השכיח לבחינת קיומו של קשר סיבתי הוא מבחן האלמלא. על פי מבחן זה קשר סיבתי קיים רק במצבים בהם ברור שללא תרומתו של הנאשם להתרחשות, התוצאה לא הייתה נגרמת. לאחרונה בית המשפט העליון אימץ מבחן שונה לבחינת קשר סיבתי בהקשר של העברה קבלת דבר במרמה – מבחן הסיבה היעילה. על פי מבחן זה די בכך שמעשי הנאשם השפיעו השפעה ניכרת ואפקטיבית על החלטת המרומה על מנת לבסס קיומו של קשר סיבתי. מאמר זה יציג את התשתית העיונית העומדת בבסיס האימוץ של מבחן הסיבה היעילה לבחינת קשר סיבתי. במוקד הדיון יעמוד מושג הסיבתיות הבינאישית, העוסק בבירור הסיבות העומדות בבסיס קבלת החלטות של בני אדם. כפי שהניתוח העיוני יציג, בהקשר מיוחד זה קיימת הצדקה לאמץ מבחן משפטי חלופי לבחינת קשר סיבתי. על בסיס תובנה זו המאמר יבחן הקשרים אחרים בהם ראוי לעשות שימוש במבחן הסיבה היעילה.
