לצאת מהחומות: לקראת תיאוריה מאחדת של דוקטרינת "מיהו עובד" – מ"מבחן המטרה" אל "המבחן הכלכלי-חברתי", בראי עבודת אסירים (כרך נד)

מאמר זה מציע תיאוריה מאחדת ורפורמה מקיפה בדוקטרינת "מיהו עובד" במשפט העבודה. מטרתו המרכזית היא להציע את ביטולו של השלב המקדמי של דוקטרינה זו ובכלל זה את מבחן המטרה שעומד בבסיסו. מבחן המטרה, שטרם נדון בצורה מעמיקה בספרות האקדמית, עומד ביסוד ההלכה ששוללת ממבצעי עבודה רבים ומגוונים כגון משתקמים, אסירים, מתנדבים, מתמחים בהכשרות לימודיות ועוד ("מועסקים מיוחדים") את סטטוס העובד בשל כך שמטרת עבודתם אינה "כלכלית בעיקרה". המאמר מציע לזנוח כליל את השלב המקדמי ואת מבחן המטרה ולאמץ במקומם את מה שיכונה "המבחן הכלכלי-חברתי". המבחן הכלכלי-חברתי מוצע כמבחן המקביל למבחן המעורב. בעוד שאת המבחן המעורב יש לייחד לבחינת סטטוס העובד של מבצעי עבודה הנחזים כעצמאיים/פרילנסרים, המבחן הכלכלי-חברתי ישלים את הדוקטרינה בכלל "המועסקים המיוחדים" ויחד עמו יצור מסגרת נורמטיבית כוללת לדוקטרינת מיהו עובד במשפט הישראלי. 

התובנות המוצעות במאמר מעוגנות במחקר מקיף, נורמטיבי ואמפירי, של יישום מבחן המטרה בהקשר לתעסוקת אסירים בכלל ובהקשר לקטיגורית התעסוקה "שיקום פרטני" בפרט. מחקר זה מהווה את המצע למסגרת הנורמטיבית שמוצעת במאמר. מכאן גם עולה קביעה נוספת: ההלכה שגורסת כי לעולם אין להחיל על אסירים יחסי עובד-מעסיק היא שגויה. בכך מצמצם המאמר פער נוסף בספרות האקדמית אשר הזניחה את ההיבטים המשפטיים של תעסוקת אסירים.