האם ב-ICOs מונפקים ניירות ערך? על אסדרה של אסימונים דיגיטליים שמנפיקות חברות

Initial Coin Offering (ICO) הוא מודל פיננסי המאפשר לחברות לגייס הון מהציבור באמצעות שימוש בטכנולוגיית רישום מבוזר (Distributed Ledger Technology) וללא צורך במתווכים. שיטה זו נהפכה במהרה לפופולרית בתעשיית הפיננסים, כשעל פי הערכות שונות גויסו באמצעותה כבר עשרות מיליארדי דולרים על ידי אלפי מיזמים שונים. חרף צמיחתו המהירה של השוק ועל אף השפעותיו הנרחבות על שוק ההון ותעשיית הפיננסיים העיסוק בנושא בספרות הישראלית נותר דל. מטרתו של מאמר זה היא למלא את הפער הקיים בין התפתחותו המהירה של התחום לבין העיסוק הדל באופן אסדרתו. המאמר מציג את מודל ה-ICO, מנתח את שוק ה-ICO ומאפייניו, בוחן כיצד מאסדרים שונים בארץ ובעולם מפקחים על התחום ולבסוף מתווה מסגרת ראשונית לדיון באופן אסדרת התחום.

הדיון הנורמטיבי המוצג במאמר על אסדרת תחום ה-ICO בישראל משתרע על פני שלושה רבדים עיקריים: ראשית, המאמר בוחן את החלופות השונות העומדות לרשות הרגולטורים – אסדרת התחום בדיני ניירות ערך הקיימים, תיקון חקיקה קיימת שתתאים לאופיים של ICOs והקמת מסגרת אסדרה ייעודית עבור ICOs – ודן בקשיים הכרוכים בכל אחת מהן. שנית, המאמר מתייחס לקושי הנעוץ בהבחנה בין אסימונים שבדיני ניירות ערך לבין אסימונים שאינם ומציע קווים מנחים על מנת לחדד הבחנה זו. לבסוף, המאמר בוחן את פערי המידע המאפיינים את השוק וטוען כי ניתן להתמודד עימם ביעילות בהתאמת כללי הגילוי של דיני ניירות ערך לאופיים הייחודי של ICOs וכן בהקמתו של מסלול רישוי ייעודי מפוקח.