האם ב-ICOs מונפקים ניירות ערך? על רגולציה של אסימונים דיגיטליים המונפקים על-ידי חברות (כרך נא)

מורן אופיר ועידו שדה

Initial Coin Offering (ICO) הוא מודל פיננסי המאפשר לחברות לגייס הון מהציבור באמצעות שימוש בטכנולוגיית רישום מבוזר (distributed ledger technology) וללא צורך בגורמים מתווכים. שיטה זו נהפכה במהרה לפופולרית בתעשיית הפיננסים, כשעל-פי הערכות שונות גויסו באמצעותה כבר עשרות מיליארדי דולרים על-ידי אלפי מיזמים שונים. חרף צמיחתו המהירה של השוק, ועל אף השפעותיו הנרחבות על שוק ההון ותעשיית הפיננסיים, העיסוק בנושא בספרות הישראלית נותר דל. מטרתו של מאמר זה היא למלא את הפער הקיים בין התפתחותו המהירה של התחום, לבין העיסוק הדל באופן אסדרתו. המאמר מציג את מודל ה-ICO, מנתח את שוק ה-ICO ומאפייניו, בוחן כיצד רגולטורים שונים בארץ ובעולם מפקחים על התחום ולבסוף מתווה מסגרת ראשונית לדיון באופן אסדרת התחום.

הדיון הנורמטיבי המוצג במאמר, ביחס לאסדרת תחום ה-ICO בישראל, משתרע על-פני שלושה רבדים מרכזים. ראשית, המאמר בוחן את החלופות השונות העומדות לרשות הרגולטורים — אסדרת התחום תחת דיני ניירות ערך הקיימים, תיקון חקיקה קיימת כך שתתאים לאופיים של ICOs והקמת מסגרת אסדרה ייעודית עבור ICOs — ודן בקשיים הכרוכים בכל אחת מהן. שנית, המאמר מתייחס לקושי הנעוץ בהבחנה בין אסימונים הנופלים תחת דיני ניירות ערך לבין אסימונים שאינם ומציע קווים מנחים על מנת לחדד הבחנה זו. לבסוף, המאמר בוחן את פערי המידע המאפיינים את השוק ומציע כי ניתן להתמודד עמם באופן אפקטיבי על-ידי התאמת כללי הגילוי של דיני ניירות ערך לאופיים הייחודי של ICOs וכן על ידי הקמתו של מסלול רישוי ייעודי מפוקח.