המהפכה במעמדה של תרופת האכיפה - דין, תיאוריה וממצאים אמפיריים

במשפט הישראלי יש הסכמה רחבה שחוק התרופות חולל מהפף במעמדה של תרופת האכיפה. בעקבות המשפט המקובל, עד חקיקתו של החוק בשנת 1970 התרופה הראשית בשל הפרת חוזה הייתה פיצויים, וביצוע בעין נחשב לסעד מן היושר הניתן במקרים חריגים. לפי החוק, שאימץ את עמדת המשפט הקונטיננטלי, אכיפה היא הסעד הראשוני והעיקרי בשל הפרת חוזה, הנשללת רק בהתקיים אחד החריגים שבסעיף 3 - חריגים המתפרשים בצמצום. אף על פי כן, ישנן סיבות רבות לפקפק בהסכמה הרווחת. ראשית, לנוכח שיקולי המדיניות הכבדים בעד ונגד תרופת האכיפה, קשה להאמין ששיטות משפט תאמצנה בנושא זה פתרונות קצה מנוגדים; שנית, חוקרים של משפט משווה טוענים שגם כאשר מדובר בשיטות משפט שנקודות המוצא הדוקטרינריות שלהן בנושא זה מנוגדות, ההבדלים המעשיים ביניהן אינם כה גדולים; שלישית, שורה של הבדלי סיווג ומינוח, המשתקפים גם במשפט הישראלי, מצמצמים את הפער בין המשפט המקובל למשפט הקונטיננטלי; לבסוף, שיקולים שעניינם היתרונות והמגבלות המעשיים של שימוש בתרופות מצמצמים את ההשפעה של הדין הנוהג. אל מוול הדיון העיוני וההשוואתי העשיר, עד כה רק מחקרים מעטים, בארץ ובעולם, בחנו היבטים שונים של תרופת האכיפה בכלים אמפיריים, אף אחד ממחקרים אלה לא ערך השוואה כמותית של פסיקת בתי המשפט בסוגיה זו בשני המשטרים המשפטיים המנוגדים. 
על רקע המחלוקת התיאורטית בדבר מעמדה הרצוי של תרופת האכיפה, והדיונים הדוקטרינריים וההשוואתיים העשירים, מציג המאמר את הממצאים האמפיריים של מחקר כמותני רחב היקף שבחן את פסיקת בית המשפט העליון בנושא תרופות בשל הפרת חוזה במשך 69 שנים, מקום המדינה ועד סוף שנת 2016, וכן מדגם של כמה מאות פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים משני העשורים האחרונים. השערת המחקר הייתה, שבניגוד למוסכמה הרווחת בקרב מחוקקים, שופטים ומלומדים, לא חלה מהפכה של ממש במעמדם של סעדי האכיפה בעקבות חקיקתו של חוק התרופות. להפתעתנו, גילינו שלא זו בלבד שלא חלה עלייה בהיקף ההיזקקות  לסעדי אכיפה אחרי חקיקתו של חוק התרופות - למעשה חלה ירידה ניכרת! המאמר בוחן שורה של הסברים אפשריים לתוצאה זו תוך שימוש בכלים אמפיריים ואנליטיים וניתוח של התפתחויות שחלו בחברה הישראלית במהלך השנים. במחקר לא נמצאה עדות להשפעה מעשית של חוק התרופות על היקף ההיזקקות לסעדי אכיפה. לעומת זאת, נמצא קשר מובהק בין משך ההליכים המשפטיים ובין מידת ההיזקקות לסעדי אכיפה: ככל שההליכים מתארכים - כפי שאירע משנות השבעים של המא העשרים -כך פוחתת ההיזקקות לסעדי אכיפה. המאמר דן במגבלות המחקר האמפירי ובמשמעויות של הממצאים.