מכתבים למערכת - הערות על התייחסותנו למקורות המשפט של ארצות הברית
כמשפטן אמריקני לשעבר, שעלה ארצה לפני זמן לא רב, הריני מחויב, או לפחות מרגיש מחויב, להביע את דעתי על מה שנראה לי, עם כל הכבוד, כשיטת התייחסות לקויה של משפטנים ישראלים רבים למקורות המשפט האמריקני.
ראשית, מן הראוי לציין, כי אין לדבר על "המשפט האמריקני" כאילו הוא מעור אחד. בארצות הברית קיימות 51 שיטות משפט, וכן כמובן 50 מדינות מדינות ועוד הממשל הפדראלי, ולכל אחת מן המדינות ולממשל שלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת. כמו כן, לכל אחת מאלה הדין שלה. ניתן עדיין להיעזר במשפט האמריקני, על ידי חיפוש ומציאת דעת רוב המדינות, או הקו המנחה בנושא מסויים. על מנת לעשות כך, על המשפטן הישראלי לגשת לספרות הענפה הקיימת בארצות הברית.
גישה זו היא המדאיגה אותי בהתייחסותנו בארץ לחוק האמריקני. נדהמתי לגלות שבארץ נוהגים להתייחס לחוק האמריקני על ידי הסתמכות כמעט אך ורק על שתי אנציקלופדיות קיימות. אנציקלופדיות עשויות להיות יעילות, אךהן פרי עבודתם של פקידי מערכת אלמוניים, ולא של פרשני מלומדים ובעלי שם, ויש להתייחס אליהן בהתאם.
לאור פסילת ההתסמכות עלל שתי האנציקלופדיות האלה בתור אסמכתאות למשפט האמריקני, נשאלת השאלה: על מה ניתן להסתמך אפוא? נשיב על כך בקיצור: לאור שיטות התקדים המקובלת בארצות הברית, המקורות המוסמכים ביותר הם המקורות הראשיים, היינו החוק והפסיקה, ואנו ממליצים להיזקק להם ככל האפשר.
