קיפוח חיים אגב משחק מסוכן - האומנם פטור בלא כלום?
בחיבור זה נעשה נסיון להציג פעם נוספת את המבנה המיוחד של משחק מסוכן של ״רולטה רוסית״ באקדח, שהסתיים באירוע קטלני, וכמובן גם עברייני. ״המיוחד״ מתבטא במתכונת הקולקטיבית של הרכיב ההתנהגותי שבאירוע, וביסוד הנפשי העולה כדי כוונה־תחילה מכח ההפעלה של הלכת הצפיות האמורה בסעיף 20(ב) לחוק העונשין, התשל״ז-1977, וראיית הכוונה על־תנאי ככוונה לכל דבר. נשללת הגרסה לפיה ניתן לראות באירוע עבירת־רשלנות; זאת, נוכח מודעותו בפועל של הפרטנר למשחק שנותר בחיים לאפשרות התרחשות התוצאה הקטלנית. וכמובן, נשללת הסברה לפיה קלות־הדעת או האדישות, כצורות של מחשבה פלילית, עשויות לאפיין את הלך־רוחו של הפרטנר, כל עוד, בהתמלא התנאי הכפול להשלמת המשחק - הגעת הכדור שבתוף האקדח אל מול הנוקר והלחיצה של הקורבן על הדק האקדח שהצמיד לרקתו - הייתה התוצאה הקטלנית בגדר אפשרות כמעט ודאית. יחס מנטאלי כאמור, כמוהו ככוונה: כוונה על־תנאי כאמור, אף היא כמוהה ככוונה; ״תחילה״, כמאפיין טרום־ביצועי של תהליך גיבוש של כוונה־תחילה, אף היא הייתה. כלומר, צפיות מלכתחילה את התרחשות התוצאה הקטלנית, כאפשרות לפחות קרובה לוודאי. היא תחליף מכח החוק לכוונה־ תחילה לגרום לה. אלה הם עיקרי הדברים שבהם מתמקד החיבור, מלבד מספר סוגיות נוספות, תוך התמודדות בנדון עם גישת פרופ׳ מ׳ קרמניצר, עמיתו של המחבר.
