תחום תחולת המשפט, שטח המדינה ומה שביניהם
מאמר זה מטרתו להבהיר את היחס שבין שטח המדינה לתחום תחולת המשפט שלה. בהעדר קביעה מיוחדת יחול משפט המדינה בשטח המדינה, ובשטח המדינה כולו. לפיכך, קביעת שטח המדינה יש בה גם קביעה ראשונית של תחום תחולת משפט המדינה. מאידך, החלת משפט המדינה על שטח כלשהו יש בה בנסיבות מסויימות כדי להפוך אותו שטח לשטח המדינה.
עם זאת, קביעת תחום ריבונות המדינה היא ענין למשפט הבינלאומי בלבד. לא תיתכן קביעה אפקטיבית לעניין זה במשפט הפנימי. במשפט הפנימי מתעוררת רק שאלת התוצאות המשפטיות של עמדת המשפט הבינלאומי בנושא הנ״ל. עשויה להתעורר גם השאלה האם בהחלת המשפט על שטח מסויים התכוונה המדינה להביא לכך ששטח זה יבוא תחת ריבונותה, אבל זו שאלה שחשיבותה בתחום המשפט הבינלאומי. לפיכך, אין משמעות לקביעה ש׳׳שטח מסויים מצוי בריבונות ישראל מבחינת המשפט הפנימי׳׳.
במשפט הפנימי שאלת הריבונות היא שאלה שבעובדה. הדרך המקובלת לפתור שאלה זו היא ההזקקות לתעודת שר החוץ, זאת גם אם יש דרך משפטית לפתור אותה.
סעיף 1 לפקודת שטח השיפוט והסמכויות לא התכון לקבוע את שטח המדינה או להחיל את משפט המדינה בשטחים עליהם יש לה כבר ריבונות. החלת המשפט נעשתה רק לגבי השטחים שנכבשו על ידי צה׳׳ל. לענין שטחים שבריבונות המדינה ההנחה היתה שהמשפט הישראלי חל ממילא.
כיוון ששטח אינו יכול להיות בריבונות המדינה מבחינת המשפט הפנימי, אף הוצאתו מריבונות המדינה אינה מעשה של שינוי המשפט הפנימי. ההקשר המשפטי של שיתוף הכנסת במעשה של הוצאת שטח מריבונות המדינה תלוי בהיקף הפררוגטיבה של הממשלה, ובצורך המשפטי לשתף את הכנסת בכריתת אמנות.
שינוי חוק רמת הגולן במקרה של ויתור על הגולן או חלק ממנו, עשוי להתבקש כדי למנוע מצב שבו חל המשפט הישראלי בשטח שבריבונות מדינה אחרת ובשליטתה.
