לזכרו של השופט אגרנט

בשורות הבאות מבקש אני להדליק נר־זיכרון לזכרו של נשיא בית המשפט העליון פרופ׳ שמעון אגרנט ז״ל, אשר הלך לעולמו ביום י״א באב תשנ״ב. הדרך הטובה ביותר לעשות כן היא להביא מהלכותיו של הנשיא אגרנט הזוהרות באור יקרות, ובלשונו־שלו. בחרתי לעשות כן כמעט אך ורק בתחום דיני העונשין (הן משום שקצרה ידי, והן משום שתרומתו בתחום המשפט החוקתי זכתה כבר לכיסוי משובח, בעיקר מפרי עטה של פרופ׳ פנינה להב), וגם כאן על דרך ההדגמה בלבד, ולא מתוך מגמה של מיצוי והצגת התמונה במילואה. בסיומם של דברים, אומר גם דברים אחדים, כלליים יותר, על אגרנט — השופט והאיש, ועל מורשתו.