נוסחת הקִנטור
המאמר עוסק במאמץ לעצב את נוסחת הקנטור כיסוד לתזה על אודות עיצובן של פורמולות משפטיות. תזה זו מחדדת, לצד הרצון להגשים את הרעיון המהותי שבבסיס הנוסחה, את הפן ה"אקוסטי" שלה: השפעת העיצוב על האופן שבו הנוסחה מובנת ומיושמת. הדבר מאפשר מבט אל מודל קנטור חדש אשר הוצע לאחרונה במשפטנו כחלק ממהלך לרפורמה כוללת של עבירות ההמתה, ואשר נבדל מן המודלים המקובלים במשפט המשווה. הכותב, ממעצבי הרפורמה, מנתח את החיפוש הממושך ברחבי העולם אחר נוסחה הולמת לקנטור ומראה כי כישלונו של חיפוש זה אינו תוצר של פערים רעיוניים אלא של שילוב של שני אלמנטים יחד: הראשון הוא רגישות ערכית ייחודית הנלווית לפעילות הדוקטרינה בשל טיפולה בסיטואציה של קוטל זועם לנוכח התגרות ובשל נגיעתה במאבקים טעונים של קבוצות בחברה לשוויון זכויות והגנה. הדבר יוצר פוטנציאל לפירוש שגוי של הקנטור כמצדיק את הקוטל ומניעיו וכמתריס נגד ערכים חברתיים. אולם אין הקנטור מבקש את אלה והעיסוק הוא במקרים שבהם בשל כשל אנושי שעניינו בהשפעת הרגש על יכולת השליטה, נגרע נתח מסוים מן האשם; האלמנט השני הוא כשלים בניסוח הפורמולה, ובראשם השימוש ב"אדם הסביר", אשר במקום לעמעם את הפוטנציאל האמור, מלבים אותו. המאמר ממחיש כיצד שילובם של השניים משבש את תפיסת הקנטור בקרב מבקריו, מעצביו ומיישמיו. על יסוד התזה האמורה מוצעים קווים מנחים לעיצובה של נוסחה משופרת, שתגשים את הרציונל המהותי תוך מודעות לפן "האקוסטי". על עיצוב נוסחת הקנטור להדגיש את אופייה האמתי של הדוקטרינה, תוך המעטה ביצירת "מסרי צידוק" שגויים. המאמר מציג את הדרך שבה באים קווים מנחים אלה לידי ביטוי במודל המוצע במסגרת הרפורמה. בנוסף, נערכת בחינה ביקורתית של המודל תוך עמידה על עימות אפשרי בינו לבין עקרון החוקיות.
