ערבים ויהודים בהליכי הארכת מעצר ראשוני

מחקר זה בודק את השפעת הזהות האתנית של חשודים ושל שופטים על החלטות בדבר הארכת המעצר הראשוני, לפני הגשת כתב אישום. בשונה ממחקרים קודמים שבחנו את השפעת המוצא האתני על ההליך הפלילי, והתרכזו בשלב גזירת הדין, זהו המחקר הראשון הבוחן את השפעתו של גורם זה על ההחלטות המתקבלות במפגש הראשון של החשוד עם בית המשפט, מיד לאחר מעצרו. בשלב זה של ההליך הפלילי יש לשופט מידע מוגבל על החשוד ועל העבירה, ההליך הוא מהיר, ועמדת המשטרה באשר למספר ימי המעצר הדרושים מאפשרת שליטה סטטיסטית טובה על יתר המשתנים העשויים להשפיע על ההחלטה. כמו כן, בשונה מרוב המחקרים הקודמים, בניתוח הנתונים נופו הליכים שהסתיימו בהסכמה בין הצדדים, וכן נבחן גם מוצאו האתני של השופט. בדרך זו ניתן להבחין טוב יותר בין השפעת הזהות האתנית של החשוד לבין השפעה של גורמים אחרים העשויים להיות מתואמים עם זהות זו. תוצאות המחקר מראות שכאשר השופט הוא יהודי, הסיכויים של חשוד יהודי להשתחרר גדולים מהסיכויים של חשוד ערבי להשתחרר באותן נסיבות. כמו כן, כאשר החשוד הוא יהודי, סיכויי שחרורו על ידי שופט יהודי גדולים יותר, לעומת סיכויי שחרורו על ידי שופט ערבי באותן נסיבות.