שיקול־הדעת של בית-המשפט הגבוה לצדק — מה הדין?

בידי בית־המשפט הגבוה לצדק נתון שיקול־הדעת, האם להיזקק לעתירה שהובאה בפניו והאם להעניק את הסעד המבוקש. בעצם טענתו של עותר שהמשיבים פעלו שלא כדין אין כדי להביא את בג״צ לדון ולהכריע בעתירה לגופה. אשר־על־כן, בג״צ עשוי לדחות עתירה לא רק אם לא הוכח כי המשיבים פעלו שלא כדין, אלא גם אם אין לעותר מעמד, אם שיהה יתר על המידה את הגשת עתירתו, אם נהג באי־נקיון־כפיים, אם העתירה מעלה בעיה בלתי־בשלה או בלתי־שפיטה או מכל טעם אחר שממנו נובע כי אין צורך לתת בעתירה ״סעד למען הצדק״. שיקול־הדעת הזה, אשר דומה לו מצוי גם בידי בית־המשפט באנגליה שמשם הגיע אל בג״צ, נותר אפוף במידה גדולה של ״ערפל״ ו״מסתורין".