השפעת חפות על הסדרי טיעון: ממצאים אמפיריים, תובנות פסיכולוגיות והשלכות נורמטיביות

מאמר זה מציג ממצאים המגלים את השפעתה של חפות נאשמים על נכונותם לערוך הסדרי טיעון .הניתוח המקובל של הסדרי טיעון בספרות המשפטית מניח שהחלטת הנאשם אם להסכים להסדר מתקבלת ב"צל המשפט" דהיינו: על בסיס חישוב של סיכויי הרשעתו במשפט והעונש הצפוי לו אם יורשע. לפי גישה זו, לחפות הנאשם אין השפעה ישירה על מידת ההקלה שידרוש בתמורה להודאתו. אולם ,שורה של מחקרים אמפיריים מלמדת כי גם בהינתן סיכויים וסיכונים דומים ,נאשמים חפים נוטים לדחות הסדרי טיעון שנאשמים אשמים מקבלים .לרתיעה זו של החפים השלכות נורמטיביות חשובות שלא זכו עד כה להתייחסות בספרות. המחקר המוצג ברשימה זו מלמד גם על הצורך במחקרים אמפיריים של שיפוט וקבלת החלטות בהסדרי טיעון ,לשם יצירת בסיס ראוי לניתוח המשפטי של הסדרים אלה.