עדות קטין בלא שבועה לאור החקיקה החדשה

דיני הראיות הנוהגים בישראל קובעים הסדר מיוחד לעדות קטינים, המבוסס על החוק המקובל האנגלי. לפי הסדר זה, על השופט לברר שני דברים, האם הקטין מבין את חובתו להעיד אמת, והאם הוא מבין את טיבה של שבועה. קבלת עדות הקטין, ומשקלה, תלויות בתוצאות בירור זה. אם הקטין מבין את חובתו להעיד אמת ואת טיבה של שבועה, יעיד בשבועה, ומשקל עדותו יהיה כשל מבוגר; אם אינו מבין את חובתו להעיד אמת ואת טיבה של שבועה, תיפסל עדותו. וכאשר הקטין מבין את החובה לומר אמת, אך אינו מבין את טיבה של שבועה, ניתן להעידו ללא שבועה, אך במשפט פלילי טעונה עדותו ראיה מסייעת. בהעדר ראיה מסייעת, לא יורשע הנאשם.

הסדר מיוחד זה הוא, כאמור, נחלת החוק המקובל האנגלי, והוא מוסדר היום בחוק הכתוב הישראלי. תקנה 182(ב) של תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג-1963, קובעת:

״קטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנה, וסבור בית המשפט כי אין הוא מבין טיבה של שבועה, מותר לקבל את עדותו שלא בשבועה״.

הוראה זהה מופיעה לגבי משפט פלילי בסעיף 155 של חוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה-1965. דרישת הסיוע להרשעת נאשם במשפט פלילי, כאשר הקטין מעיד בלא שבועה, מוסדרת בסעיף 55 של פקודת הראיות (נוסח חדש), תשל״א-1971, האומר:

״לא יורשע נאשם על סמך עדותו של קטין שנתקבלה שלא בשבועה אלא אם יש לה סיוע״.

צירוף שני חיקוקים מן השנים האחרונות מעורר שאלות בקשר למקומו והמשך תוקפו של הסדר מיוחד זה. החוק האחד, שהוא המאוחר בזמן מבין השניים, הוא החוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש״מ-1980. חוק זה ביטל את הפרוצדורה הקודמת, לפיה עדות נמסרת בשבועה, והנהיג במקומו אזהרת העד בלבד כי עליו להעיד אמת, ושאם לא יעשה כן, הוא ייענש. הסדר חדש זה חל על כל העדים, קטינים כמבוגרים. הוא מעורר את השאלה אם קיים עוד מקום להסדר המיוחד לגבי קטינים, לפיו על השופט לברר אם הקטין מבין את טיבה של שבועה, ולדרישת פקודת הראיות שעדותו טעונה סיוע כאשר הוא מעיד בלא שבועה.

החוק השני (הראשון בזמן, כאמור) הוא תיקון מס׳ 3 לחוק העונשין, תשל״ז-1977, משנת תשל״ח, אשר העלה את גיל האחריות הפלילית לשלוש־עשרה שנה. קטין שגילו נמוך מזה אינו בר־עונשין. לאור תיקון זה אזהרת העד שהוא יהיה צפוי להיענש על־פי החוק אם לא יעיד אמת, הבאה במקום השבועה, היא משמעותית כלפי קטינים בני שלוש־עשרה עד ארבע־עשרה שנה בלבד. אזהרה זו ריקה מתוכן משפטי כאשר גיל העד פחות משלוש־עשרה שנה.

מה השפעתם של שני חיקוקים אלה על החוק הקודם הדן בעדות קטינים? נחלק את דיוננו לשני חלקים. איך צריך שופט לנהוג כאשר מעיד לפניו קטין שלא מלאו לו ארבע־עשרה שנה? מה משקלה של עדות קטין זה כאשר היא נמסרה בלא שבועה על־פי החוק החדש?