פרשנות חוזים: תאוריה ופרקטיקה (בשולי ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ)
תאוריות של דיני חוזים מציעות הסבר והצדקה לדיני החוזים באמצעות עקרונות נורמטיביים שונים. המאמר מצדד בדעה שלפיה לפחות בתחום דיני החוזים התאוריה לא רק מרתקת מבחינה עיונית אלא גם חשובה מבחינה מעשית; היא משמשת אמצעי מתודולוגי לחשיפת העקרונות שביסוד הדין, ועל כן תורמת להבנה מעמיקה יותר של דיני חוזים ושל הכרעות בתחום זה. לצורך הדגמת גישה זו המאמר משתמש בפסק הדין בעניין ביבי כבישים, שבו הציעו שופטי ההרכב עמדות שונות בנושא פירוש חוזים, ושעורר אי-בהירות בנוגע לשאלה אם פסק הדין הוא בגדר חידוש הלכתי הסוטה מהלכת אפרופים. לאחר הצגת פסק הדין בוחן המאמר את בסיסו התאורטי, גם לרקע פסיקות אחרות של בית המשפט העליון מן העת האחרונה. הניתוח התאורטי נסמך על תאוריות מגוונות, ובהן תאוריית הרצון, יעילות כלכלית ותאוריות מזרם הכתיבה המכונה נֵאו-פורמליזם, תאוריות המקדמות שיקולי הוגנות ומעודדות ערכים חברתיים וציבוריים ופלורליזם תאורטי. הבחינה התאורטית של פסק הדין נעשית גם לרקע טענות מלומדים שלהערכתם פסק הדין בעניין ביבי כבישים מסמן, מן ההיבט הענייני, סטייה מהלכת אפרופים. משותף לשיטות אלה הוא הניסיון לבחון את השלכותיו של פסק הדין בדרך של ניתוח פסק הדין מתוכו, תוך התרכזות ברטוריקה המשפטית של השופטים והדגשת תוצאותיו או הכללים המשפטיים שנקבעו בו. משותפת לשיטות אלה גם ההתעלמות הכמעט מוחלטת שלהן מהרלוונטיות של התאוריה שבבסיס כל הנמקה. המחברים טוענים כי המפתח להבנת פסק דין טמון דווקא בהארתו באמצעות התאוריות השונות. לפי הטענה, ניתוח פסק הדין מתוכו, שאינו מאירו גם בזרקור תאורטי, תופס רק חלק מן המכלול ומביא להחמצת חלק מרכזי מהתמונה, ובענייננו: להחמצת הסיפור המרכזי הגלום בפסק הדין ביבי כבישים.
