בסיס מס כולל בישראל

בעולם המודרני מס ההכנסה הוא המכשיר העיקרי לגביית תשלומי חובה מן האזרחים
לצורך מימון פעילות הממשלה. אחד הקשיים המשפטיים העיקריים הכרוכים במס זה
הוא הגדרת המונח ״הכנסה״. עיון בשיטות המשפט האנגלי, האמריקני והקנדי מגלה
שקיימת אי נוחות מהגדרתו המצויה של בסיס המס הנהוג באותן מדינות. בארצות
הברית ובקנדה נערך דיון מקיף במשמעות המונח ״הכנסה״, בהגדרתו ובהתאמתו
לשיטות המס הרצוי.

דיון כזה כמעט אינו מצוי בשיטת המשפט הישראלי. בתי המשפט בישראל מסתפקים
בבירור השאלות הטכניות של הכללת או אי הכללת תקבול מסוים במסגרת המונח הכנסה, אך לא ראינו עד כה דיון קונצפטואלי בסוגיה זו. גם ועדת בן־שחר, שהוקמה בדצמבר 1974, נמנעה למעשה מדיון מעמיק בשאלה והסתפקה בתגובות טכניות למציאות עגומה ששררה ערב הקמתה.

מאמר זה בא לנסות ולהשלים את ההסר. בחלק הראשון יידונו בפירוט העקרונות
הכלליים המקובלים לקביעת ״מס טוב״ ובניסיונות למצוא את בסיס המס האופטימלי
בהתאם לעקרונות אלה. בהמשך המאמר נצביע על הפתרון המומלץ, על סטיות השיטה
הנוהגת ממנו ועל השינויים שיידרשו בדין הישראלי לשם אימוצו.