עוד על פירוש והשלמה של חוזים

זה כשני עשורים נטושה במשפט הישראלי מחלוקת חריפה בנושא פירוש חוזים. המאמר מנתח שתי התפתחויות מהעת האחרונה בנושא זה: פסיקתו של השופט יורם דנציגר והתיקון לחוק החוזים הכללי. בניגוד לתפיסות רווחות טוען המחבר שהפער בין עמדתו של השופט דנציגר לתורת הפרשנות התכליתית של השופט ברק, שאותה אימץ בית המשפט העליון, קטן ממה שאפשר להתרשם במבט ראשון, ובמידה רבה הוא משקף מחלוקת על רטוריקה שיפוטית ולאו דווקא על הפרקטיקה השיפוטית. עוד הוא טוען שאין לצפות לשינוי המצב המשפטי בעקבות התיקון לחוק החוזים הכללי, בעיקר משום שהנוסח שהתקבל בסופו של דבר שונה מאוד מהנוסח המקורי שהציעו יוזמי התיקון, ובעיקרו של דבר הוא משמר את המחלוקת שהתקיימה לפניו. כמו כן דן המאמר בטיעון מרכזי של מתנגדי הלכת אפרופים והמצדדים בתורת השלבים: הטענה שתורת הפרשנות התכליתית פוגעת בוודאות המשפטית וביכולת לחזות את ההכרעה השיפוטית. הארות תאורטיות ותיקות וממצאים אקספרימנטליים ואמפיריים חדשים מלמדים שלטיעון זה אין בסיס מוצק. אחרית הדבר מנתחת את פסיקתו של בית המשפט העליון בעניין המוסד לביטוח לאומי נ' סהר.