הטלת מאסר עולם על קטינים – בחינה מחודשת לאור התפתחויות בחקר מוחם של בני נוער (כרך נא)

איתן זרחיה

"כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה- אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ, וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם. וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ. וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ: "בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, זוֹלֵל וְסֹבֵא!" וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ".

(דברים כ"א, י"ח-כ"א).

מעמדם המיוחד של קטינים עוברי עבירה במשפט הפלילי זוכה להכרה נרחבת בעולם כולו, ובכלל זה גם במשפט הישראלי. בהתאם לכך, נהוג לייחס לקטינים אחריות פלילית מופחתת בהשוואה לאנשים בוגרים. עם זאת, המשפט הישראלי מאפשר כיום להטיל על קטינים את העונש אשר בפועל הינו החמור ביותר בספר החוקים – מאסר עולם. הסדר זה אינו תיאורטי בלבד, אלא בא לידי ביטוי גם באופן מעשי, כאשר במספר מקרים בשנים האחרונות הוטל עונש זה על מי שהיה קטין בעת ביצוע העבירה. בהערה זו אטען כי ההסדר בדין הפלילי הישראלי הנוגע להטלת מאסר עולם על קטינים, כפי שהוא כיום, אינו תואם את תכליות הענישה בדין הפלילי, כפי שעוגנו בזמן האחרון בחוק העונשין. במסגרת זאת, אתמקד בעיקר במחקרים מהעת האחרונה בפסיכולוגיה ובמדעי המוח, אשר מצביעים על שוני משמעותי בין מוחם של בני נוער לבין מוחם של אנשים בוגרים. שוני זה הביא לשינוי תפיסתי מסוים באשר לאחריותם הפלילית של בני נוער ברחבי העולם, ובהערה זו אנסה לבחון את משמעות הבדלים אלה עבור ההסדר הישראלי המאפשר הטלת מאסר עולם על קטינים. לבסוף, אציע לבצע שינוי בדין הפלילי בישראל, במסגרתו תוגבל האפשרות להטיל מאסר עולם על מי שהיה קטין בעת ביצוע העבירה. כמו כן, אדון בקצרה גם בבעיות הכלליות העולות מעונש המאסר עולם כפי שהוא נהוג בישראל, בעיות אשר באות לידי ביטוי גם כאשר העונש מוטל על אנשים בוגרים.