תקנת השוק בעסקאות עם הממונה על הרכוש הממשלתי ביהודה ושומרון (כרך נ)

חגי ויניצקי

בדין החל ביהודה ושומרון קיימת תקנת שוק שמגנה על מי שעשה עסקה בתום לב עם הממונה על הרכוש הממשלתי ביחס לרכוש ממשלתי (אדמות מדינה), אך הסתבר לאחר מכן שלא מדובר ברכוש ממשלתי אלא ברכוש שעלולות להיות לגביו זכויות של אנשים פרטיים. לתקנת שוק זו חשיבות מרובה, שכן היא אמורה לחול ביחס ליותר מאלף בתים שנקלעו או קיים חשש שנקלעו לסיטואציה זו. המאמר בוחן את התכליות לתקנת שוק זו, הביקורת לגבי תכליות אלו ומציע מענה לביקורות אלו. המאמר דן ברכיבי תקנת השוק: קיומה של עסקה, תום הלב, תמורה ורכוש ממשלתי וכן עומד על משמעות תוצאות החלתה, לרבות הענקת סעד של פיצויים למי שייפגע מהפעלתה. לאחר מכן, בוחן המאמר שלושה מקרי בוחן שניתן ליישם בגינם את תקנת השוק: גריעה מקו כחול, גריעה מצו תפיסה וגריעה מהפקעה. בכל המקרים הללו קיימים מקרים שנדונו או נידונים כיום בבתי המשפט, ולאור כמות המקרים שרלוונטיים לתחולתה קיים צפי שתקנת שוק זו תהיה במוקד השיח המשפטי בשנים הקרובות. לאור הנחה זו המאמר בוחן את האפשרות שנדונה בימים אלו ליצור מסלול מנהלי לבחינת תקנת השוק חלף המסלול המשפטי. בסיום המאמר נערכת השוואה מקיפה למקרים שנדונו בבית הדין האירופי לזכויות האדם ביחס לצפון קפריסין ונגורנו קרבאך שיש בהם התנגשות בין בעלי זכויות מקוריים לבין מתיישבים קיימים ו/או השלטון הנוכחי.