פירושו של חוזה - באילו נסיבות חשובות הנסיבות? (משפטים על אתר)

עלי בוקשפן

רשימה זו עיקרה בטענה כי פסק הדין שניתן בעניין ביבי כבישים היה מתבקש ואף צפוי אך עדיין תרם בשלושה מובנים לפחות. ראשית, בהפגת הקושי הפרשני שנותר לאחר קריאת פסק הדין המחוזי שקדם לערעור. שנית, בהסרת הערפל שנוצר בעקבות "המיתולוגיה" סביב הלכת אפרופים, כמו גם במסגור מוצלח של ההלכה המפורסמת ביחס למשמעותן תמיד של הנסיבות בהליך פירושו של החוזה, ובכלל זה ביחס למעמדה של הלשון הכתובה. בעניין ביבי כבישים צועדים כל השופטים בנתיב שנסלל בהלכת אפרופים, נותנים עדיפות לנסיבות כבר בבואם להכריע כיצד יפורש חוזה בכל מקרה נתון ומחדדים אלו נסיבות הן הרלואנטיות לצורך השאלה אם אומד דעת הצדדים משתמע במפורש מלשונו של החוזה. בכך ממחישים השופטים בעניין ביבי כבישים עד כמה הלכת אפרופים היא אחת ההלכות הבסיסיות שניתנו בדיני החוזים ועד כמה דרכם הפרשנית דומה לזו שהותוותה שם על ידי שופטי הרוב למרות התוצאות השונות של שני פסקי הדין אשר נובעות מנסיבות כריתה וניסוח שונות של החוזים שנדונו בכל אחד מפסק הדין. שלישית, בהעמקתה, גם אם המשתמעת, של ההבחנה בין "נסיבות הכריתה והניסוח", הקשורות בלידתו של כל חוזה, לבין "נסיבות התוכן", הקשורות בתוכנו של החוזה, בהליך פירוש אומד דעת הצדדים.

לסיכום, רשימה זו גורסת כי עניין ביבי כבישים אינו מעצים את מעמדה של הלשון, כשלעצמה, בהליך פירושו של החוזה ועיקר חשיבותו הוא במיקוד תשומת הלב לנסיבות מהן ניתן להסיק שאומד דעת הצדדים משתמע במפורש מהלשון, הא ותו לא. יתר על כן, מיקודו של פסק הדין בנסיבות המלוות את לידתם וניסוחם של החוזים, מוביל דווקא למסקנה בדבר נחיתותה לרוב של הלשון בהליך פירושם של מרבית החוזים דהאידנא.