לקראת עיצובם של משטרי ממשל תאגידי יחסיים בישראל (כרך נ)

לאון יהודה אנידג'ר

חוק החברות, התשנ״ט-1999 מתמודד עם בעיית הנציג המאפיינת את השוק הריכוזי המקומי באמצעות קביעת הסדרים אחידים שתכליתם למזער את עלויות הנציג שבין בעל השליטה לבעלי מניות במיעוט בחברות ציבוריות בישראל. בחלוף עשרים שנה מאז חקיקתו, בשלה העת לבחון את תקפותם של הנחות יסוד אשר עומדים בסיס הוראותיו לנוכח תמורות שונות בעולם העסקים הישראלי. מאמר זה מרים תרומה חדשנית לפיתוח יצירתי ועשיר של דיני החברות באמצעות הנחת תשתית רעיונית לעיצובם של משטרי ממשל תאגידי יחסיים. תשתית זו מבקשת לאזן בין שתי תכליות מנוגדות. מחד גיסא, הוראות הדין נדרשות לצמצם את עלויות הנציג באופן שימזער את החשש כי בעל השליטה ינצל את כוחו לתיעול טובות הנאה פרטיות על חשבון זכויותיהם של בעלי מניות המיעוט. מאידך גיסא, קיים חשש כי הגנה רחבה מידי על זכויות בעלי מניות המיעוט תפגע בסיכוי שבעל השליטה יקשור את גורלו בגורל החברה ויתרום לה ממומחיותו לפיתוח עסקיה. לפיכך, המודל היחסי מבקש לכונן שיווי משקל נורמטיבי בין זכויותיהם של בעלי מניות המיעוט והאינטרסים של בעל השליטה באמצעות יצירתם של דינים מורכבים יותר הלוקחים בחשבון את יחסי הכוחות הייחודיים שבין בעל השליטה לבעלי מניות המיעוט, גודל וסוג החברה, תחום הפעילות, מצבה העסקי ותרומתה לצמיחה הכלכלית במשק המקומי.