"ידיד בית המשפט" במשפט הפלילי – האיזון הראוי בין זכויות נפגעי עבירה לבין זכויות מעורבים בפלילים (כרך נ)

שי פרבר

הפרקטיקה של הצטרפות להליכים מתנהלים כ"ידידי בית המשפט" (להלן: "ידידים"), אומצה בישראל במסגרת בקשה למשפט חוזר (עניין קוזלי). עד היום, גופים שונים הגישו מאות בקשות הצטרפות כ"ידידים" כמעט לכל הערכאות בישראל. בכל הקשור למשפט הפלילי, הוגשו עשרות בקשות הצטרפות כ"ידידים" – מרביתן באופן התואם עמדות של מעורבים בפלילים, וחלקן בניגוד לעמדת מעורבים בפלילים, בעיקר מצדם של ארגונים המייצגים נפגעי עבירה. ניתוח הפסיקה שניתנה בנושא זה בישראל מלמד על א-סימטריה בין נטיית בתי המשפט לצרף "ידידים" בשם מעורבים בפלילים, לבין נטייתם לצרף "ידידים" בשם נפגעי עבירה. באופן כללי, בתי המשפט נוטים לצרף "ידידים" בשמם של מעורבים בפלילים ביד רחבה יחסית, ואילו ביחס לארגונים אשר מבקשים להציג אינטרסים של נפגעי עבירה, ניכרת רטוריקה שיפוטית אשר מסתייגת מצירופם כ"ידידים". יחד עם האמור, דומה כי רטוריקה זו הולכת ומתרככת בשנים האחרונות.

על רקע המדיניות השיפוטית הנוהגת, דן המאמר בשאלה האם הריכוך המסתמן בפסיקה הינו מוצדק והאם ראוי לאפשר צירוף ארגוני נפגעי עבירה כ"ידידים" להליכים פליליים, חרף החשש מפני פגיעה בזכויות נאשמים. אטען, כי התשובה לכך היא חיובית. המאמר מציג שלוש הצדקות אשר תומכות בכך: ראשית, בהליך הפלילי מתקבלות החלטות הנוגעות לנפגעי העבירה במישרין ולפיכך אי שמיעת האינטרסים שלהם באופן מלא, באמצעות גופים המייצגים אותם, פוגעת בכבודם ורואה אותם כאמצעי אינסטרומנטלי בלבד לביצועו של ההליך הפלילי. הצגת האינטרסים של קבוצות אלה באמצעות מנגנון הייצוג של ה"ידיד" עשויה לסייע בריפוי פגם זה. שנית, לעיתים קיימת אי הלימה בין האינטרסים של נפגעי העבירה לבין האינטרסים של הגופים המדינתיים האמונים על ייצוגם. פגם זה המביא לאי ביטויים באופן עצמאי, עשוי להירפא, בין השאר, באמצעות צירוף ארגוני נפגעי עבירה כ"ידידים". שלישית, מבחינת בתי המשפט, האזנה לעמדתם של ארגוני נפגעי העבירה כ"ידידים", גם מבלי להיעתר לה בהכרח, עשויה להביא להכרעה המשפטית השלמה ביותר המבוססת על מידע רב יותר; ואף לחזק את הלגיטימציה המוסדית של בתי המשפט בהליכים פליליים.

בהתחשב בביקורות האפשריות בנושא ובראשן החשש מפני פגיעה בזכויות מעורבים בפלילים, מציע המאמר גישה ראויה לשילוב "ידידים" במשפט הפלילי בשמם של נפגעי עבירה, באופן שמאזן נכונה בין האינטרסים השונים. בהמשך, משרטט המאמר קווים ראשוניים בדבר המודל הראוי לצירוף "ידידים" בשמם של נפגעי עבירה.

בתוך כך, המאמר יציג תובנה ראשונית המלמדת כי לשימוש ב"ידיד" במשפט הפלילי השלכות נורמטיביות החורגות מגדרי האדברסריות הקלאסית שבין הנאשם למדינה. אימוץ ה"ידיד" במשפט הפלילי זרע את הזרעים ליצירת סדר דין פלילי מרוכך וגמיש יותר שנותן משקל רב יותר לאינטרס הציבורי הרחב, ובכללו לקבוצות אינטרס שונות שיש להן רצון להשפיע על חייהן בבתי המשפט.