גיטין – מצוות התלויות בארץ? הסכם קדם-נישואין למניעת סרבנות גט: בין אמריקה לישראל

משפטים: כרך מז
עמיחי רדזינר

בארצות הברית יש תמיכה רבנית גדולה, בעיקר בקרב חוגי האורתודוקסיה המודרנית, בהחתמת בני זוג על הסכם קדם-נישואין (Prenuptial Agreement) המבטיח כי האישה תקבל גט במקרה של פירוד. מאחורי ההסכם הנפוץ עומד בית הדין הגדול ביותר בצפון אמריקה. לעומת זאת בישראל התמיכה הרבנית בהסכמים אלה מועטה למדי, ובתי הדין הרבניים, לפחות לפי התבטאויותיהם הפומביות של דייניהם, מתנגדים אליהם מכול וכול. זאת ועוד, מתברר כי גם רבנים ישראלים שהביעו תמיכה (או לפחות נמנעו מלהביע התנגדות) בהסכם האמריקאי קבעו שיש להתנגד לחתימה על הסכם דומה בישראל אף שהבסיס ההלכתי של ההסכמים בישראל (מדובר ב"הסכם לכבוד הדדי" ו"הסכם מאהבה" של רבני צוהר) דומה מאוד לזה שבאמריקה.        

המאמר בוחן את הסיבות להתנגדות להסכמים אלה בישראל ומציע סיבות להבחנה הקיימת בין ארצות הברית לישראל. מתברר שהמציאות החברתית והמשפטית – בעיקר זו הנוגעת להיותו של בית הדין אורגן של המדינה – משפיעה בסוגיה זו על השיקולים ההלכתיים. ראשית, קיומה של חובה משפטית בישראל להתגרש רק באמצעות בית הדין מאפשר לו להחמיר יותר משמחמיר מקבילו האמריקאי. שנית, קיומה של מערכת גירושין אזרחית בארצות הברית משפיע בהכרח על תפיסת עילות הגירושין ועל יכולתו של בן זוג לחייב את בן הזוג האחר להתגרש הלכתית.

המאמר בוחן גם, לאור סוגיות דומות, את האפשרות שמדיניותם של בתי הדין בישראל תשתנה בעתיד, בעיקר אם יגדל מספר הזוגות שיחתמו על הסכמים אלה.

טענה מרכזית שעולה מן המאמר היא שיש לבחון מחדש ובביקורתיות את הטענה הנפוצה שלפיה מבחינת היהודי המחויב להלכה, ובעיקר האישה היהודייה הרוצה להתגרש מבעלה, עדיפה מערכת הלכתית מדינתית ממערכת הלכתית וולונטרית.